אני מביט בעיני רעייתי, שנינו מלאי חשש. הנכד עומד להתגייס. כבר דור רביעי. על מה? למה? מה הולך לקרות פה?

 

מד המעלות מטפס בכדור שלנו....גם זה פרי מעשי ידינו להתפאר.

עוד אנחנו נלחמים בין מדינות ובתוך מדינות, והטבע בועט, מתגרה בחוסר הכבוד שלנו כלפיו.

טוב. כנראה שנהרוס את הכדור במו ידינו ועד אז איכות החיים תנמיך טוס.

כן, גם בעולם כולו, נראה שהבלבול תופש את ההולכים על שתיים, בין הצלחות מדעיות לכישלונות בעיצוב חיינו הפשוטים לכאורה.

ובתוך כל המבולקה הזו, אנחנו, יהודים, בני יהודים, נכדי יהודים, שעלו לארץ עם חלום לבית משלהם....אנחנו הורסים את הבית, הורסים את החלום.

התיישבתי. המזגן נושף בעורפי.... מלטף ...קצת חורף נעים וסתיו עצוב גם יחד.

לאן פנינו מועדות?

האם אלו קולות של הבית השלישי?

 

חם בחוץ

חשבון נפש קטן.

"הם" מנסים לקחת ממני את החופש? מי זה "הם"? זה בעצם בשר מבשרנו?

ואולי לא!!! זהו שבט אחר?

הרי היינו שבטים. שונים בשפה, שונים בתרבות ואפילו חלוקים על הקרקע שלרגלינו.

 

חם בחוץ

מד השנאה מטפס בפיסת הקרקע שלמענה שילמו כל כך רבים בגופם ובחייהם.

מישהו שם למעלה? מה הוא עושה שם? רוקח מזימות באבקה מעוררת פילוג ושנאה?

מה עובר לו בראש? האם המטרה ברורה לו? האם המחיר ברור לו?

 

חם בחוץ

התיישבתי. המזגן נושף בעורפי.... מלטף ...קצץ חורף נעים וסתיו עצוב גם יחד.

אולי אני חייב התנצלות? או בקשת סליחה? הרי הורינו המביטים ממעל רואים במו עיניהם את החלום נרמס ברגליים נוגשות.

כן. אני מרגיש חייב. אנחנו הדור השני לדור התקומה, הורסים במו ידינו. נציגינו שזכו ברוב, הם החליטו להפוך קערה על פיה. דבר לא מפחיד אותם. גם מחיר החורבן לא.

אני מביט בעיני רעייתי. חמישים שנות חיים משותפים. אנחנו מביטים בתמונות הורינו. הורי שהגיעו ממשרפות פולין ומהמלחמה בגרמנים והורי אשתי שנסו באישון ליל מתוניס, מחשש מחורשי רעתם כיהודים. כולם התכנסו פה לבנות משהו משלהם. כולם הלכו אחרי החלום הציוני, של מדינה המושתתת על ערכים יהודיים, הומניסטיים, אנושיים וליברליים.

 

חם בחוץ

אני מביט בעיני רעייתי, שנינו מלאי חשש. הנכד עומד להתגייס. כבר דור רביעי. על מה? למה? מה הולך לקרות פה? סליחה נבקש מהורינו. נכון. לא לזה התכוונתם. אנשים רעים, קנאים, מנסים להפוך את החלום על פיו.

סליחה הורינו. ליבמן וסעדה. ארץ ישראל, אותה ישראל, לא ראשונה ולא שניה, לא דתית ולא חילונית. ישראל אחת, חלום משותף, ישראל מתאבדת. האם מישהו יעצור שם למעלה? האם עדיין יש חוכמה, יש דוגמא אישית, יש יושרה, יש מנהיגות מחברת?

סליחה הורינו. נכון. היו שבטים ויהיו שבטים. היה נדמה לנו, מעל 70 שנה שאנחנו מאוחדים. השדים יצאו מן הבקבוק. חלק הולכים אחריו כמו אחרי החלילן מהמלין. חלק פשוט עוצמים עיניהם. וחלק עומדים בפרץ, מפני איבוד המדינה על ערכיה שעליהם גדלו. להיות משהו דומה ל"עם", צריך מסגרת של שבטים עם חוזה משותף. זה אפשרי. רק צריך לייצר את החוזה. מהר. כי....

 

חם בחוץ

חייבים לעצור את ההרס שנכפה על מדינה שלמה. חייבים לעצור!!! נתניהו אתה יכול. נתניהו אתה חייב. ימין או שמאל, אתה במו ידיך מחריב את המדינה. היא כבר פצועה. היא כבר כואבת. היא מפולגת וחבוטה. היא מלאת שנאת שבין אדם לחברו. העולם מביט בהשתאות על מעשי ידיך להתבייש. היא לא תחזור למה שהייתה. מדינת ישראל על כתפיך. עצור. קח את הזמן. רסן את החבורה שסביבך. גש אל העם או לחלקיו ובקש חסד למען הוריך והורינו, למען אחיך ז"ל וחברינו הרבים שנפלו למען הזכות שנפלה בחלקך להיות ראש ממשלה בישראל.

 

חם בחוץ

אני דומע משהו. מבקש סליחה מהורינו ומילדינו שאנו משאירים להם תוהו ובוהו. ועדיין פונה אליך. מכיר אותך. היה לך האומץ להוביל להחלטה ערכית וחשובה בהשבתו של גלעד שליט הביתה, הגם שהייתה שנויה במחלוקת ודרשה להעמיד סיכון מול ערך.

הוכחת אומץ של מנהיג. אתה יכול. YES, YOU CAN

 

חם בחוץ

הדמעות כגשם מלחלחות אצבע רועדת על מקלדת.

 

 

חלק פשוט עוצמים עיניים. החלילן מהמלין, ציור על זכוכית, 1592 (מתוך ויקיפדיה)