אין לו בעיה נפשית - הוא פשוט חושב אחרת ממך / יזהר בן נחום
ידידי הטוב והוותיק אורי הייטנר מסביר לנו בפירוט את משמעותו ותולדותיו של המושג "דיסוננס קוגניטיבי" ומי היה האיש שהמציא אותו. "הדעת נותנת", כותב אורי, "שאחרי 7 באוקטובר, לא יהיה עוד אדם אחד שיתמוך בו" (בנתניהו). חסרה לי כאן מילה – הדעת שלי נותנת.
כשמדובר בנתניהו, הדעת של אורי והדעת שלי נותנת בערך אותו דבר, אבל מה לעשות כשחוץ מאורי וממני חיים במדינה הזו עוד כמה אנשים, משהו כמו עשרה מיליון והדעת נותנת שלפחות לחלקם יש דעות אחרות. אלי גולדשמידט, לדוגמה, אומר שהוא "התפכח", למרות שבטלוויזיה הוא נראה ונשמע יותר כמו אדם ששתה, שאף או בלע חומר כלשהו, שדווקא מערפל את צלילות הדעת.
***
לפני לא מעט שנים השלמתי עם העובדה שחלק מהאנשים חושבים אחרת ממני. אין לי בעיה עם זה, אבל יש לי בעיה עם אנשים שאומרים, או כותבים, שהעובדה שדעתי שונה מדעתם נובעת מנכות נפשית.
נכחתי פעם בהרצאה של איש אחד כזה, חוקר מלומד בשם עמיר לוי. זה היה בתקופה שהשינויים בתנועה הקיבוצית עוד היו אישיו. עמיר ניתח את הקושי של בני אדם להסתגל לשינויים כסוג של נכות נפשית בלי להתמודד עם השאלה אם כל שינוי הוא חיובי מעצם היותו שינוי ואם כל שינוי הוא התקדמות, או שיש שינויים שמהווים נסיגה כמו, למשל, הגדלת פערים וצמצום של תקציבי חינוך ובריאות בקיבוצים המתקראים שלא כדין "מתחדשים".
אין קשר בין ה-7 באוקטובר לזכותו של העם הפלשתינאי לעצמאות (מאתר ממרי)
***
בשתי השורות האחרונות של מאמרו כותב אורי: "אנשים שאחרי 7 באוקטובר דוגלים עדיין בהקמת מדינה פלשתינאית, לוקים אף הם בבוחן המציאות ואונסים את המציאות תחת אמונתם." אני מודה לאורי על הניתוח הפסיכולוגי שעשה לי, אבל אני ממשיך לטעון שהקשר בין השבעה באוקטובר וזכותו של העם הפלשתינאי לעצמאות הוא בדיוק כמו הקשר בין אושוויץ וזכותו של העם הגרמני לעצמאות.
כפי שאני רואה את הדברים, אלה שחושבים שבוקר בהיר אחד נתעורר ונראה שמיליוני פלשתינאים התנדפו באוויר או לפחות השלימו עם המצב הקיים בצידו המזרחי של הקו הירוק הם אלה שלוקים בבוחן המציאות. כמוהם גם אלה שמאמינים לשקר על הקומץ שאינו מייצג ומתעלמים מהאיום של עשרות שנות כיבוש על הדמוקרטיה בצידו המערבי של אותו קו ירוק.
***
בניגוד לטעות נפוצה, לעץ ההוא בגן העדן לא קראו "עץ הדעת" אלא "עץ הדעת טוב ורע", כמו שאמר הנחש לחווה: "והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע". כאתאיסט, אין לי אלוהים ונגזר עלי לבחור בעצמי בין הטוב והרע. הבחירה שאני עושה בין טוב ורע שונה מהבחירה של אורי הייטנר. אני מציע לאורי ולכל אדם שדעותיו שונות מדעותיי לחדול מניתוחים פסיכולוגיים ולכבד את זכותו של האחר לחשוב אחרת.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!