דיסוננס קוגניביבי / אורי הייטנר
לאון פסטינגר (1919-1989) נחשב לאחר מגדולי הפסיכולוגים במאה ה-20, בעיקר בזכות תרומתו הגדולה לפסיכולוגיה בכלל ולפסיכולוגיה החברתית בפרט – תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי (צְרִיר הַכָּרָנִי).
התאוריה קובעת ששמירה על עקביות היא מניע מרכזי של האדם. כאשר האדם מאמין בעמדה מסוימת אך יפעל בניגוד אליה, או שעמדתו מנוגדת למציאות, הוא ייקלע לקונפליקט פנימי, שקשה להתמיד בו והוא מבקש פתרון. במקרה כזה, יש אנשים שישנו את דעתם, ויש כאלה שידבקו בדעתם ויתאימו אליה את המציאות.
פסטינגר פרסם את מחקרו בעקבות מחקר מעניין שערך עם שני חוקרים נוספים, הנרי ריקן וסטנלי שכטר. השלושה הסתננו לכת "המחפשים", בהנהגת גורו, "הנביאה" – דורותי מרטין, שסיפרה להם שקיבלה איתותים רבים מחייזרים וחוצנים שהודיעו לה שהעולם ייחרב ב-21 בדצמבר 1954, וכי מאמיניה יחולצו ברגע האחרון בידי צלחת מעופפת. מאמיניה של מרטין הלכו אחריה באש ובמים. רבים מהם מכרו את רכושם, עזבו את עבודתם, שינו את אורח חייהם.
לאון פסטינגר. מאמינים הגורו הלכו אחריה באש ובמים (cojeco.cz/leon-festinger)
***
מטרת המחקר הייתה לראות כיצד יגיבו המאמינים ב-21 בדצמבר, כששום דבר לא יקרה. הדעת נותנת, שכאשר כל הנבואה, כל מהותה, וכל המהלך שהם הקדישו לו שנים מחייהם מנותב ליום מסוים, ביום הזה – או שהנבואה תתממש, או שתופרך. אם היא תופרך, ברור שהכל היה הבל הבלים, והנביאה לא הייתה אלא שרלנטית. ברור שכל הכת תעזוב אותה. החוקרים רצו לראות כיצד הם יגיבו כשכל עולמם יתמוטט.
וראו זה פלא – ב-22 בדצמבר, לא זו בלבד שהמאמינים לא נטשו את הגורו שלהם, אלא שהם המשיכו ללכת אחריה באש ובמים, ואימצו בהתלהבות את הנבואה החדשה שלה, שלפיה, בזכות אמונתם הגדולה, אלוהים חס על העולם. הם ראו בכך הוכחה חותכת לגדולתה של מרטין. לא זו בלבד שהיא הנביאה שידעה את מועד חורבן העולם – היא הצילה את העולם מחורבן. אמונתם בה רק התחזקה והם החלו להפיץ אותה במרץ רב.
ב-1956 פרסמו פסטינגר וחבריו את תוצאות תצפיתם בספר "כאשר הנבואה כושלת" When Prophecy Fails"" (בספר הם כינו אותה בשם הבדוי מריאן קיץ'), שהיה הבסיס לתאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי שפסטינגר פיתח.
ה-7 באוקטובר. הדעת נתנה שאיש לא יתמוך עוד בנתניהו (מאתר memri)
***
ב-7 באוקטובר 2023, המציאות פוצצה וריסקה אמונה שפעמה בלבות המונים – האמונה בגורו בנימין נתניהו. הוא מר ביטחון. הוא חזק מול חמאס. הוא ליגה אחרת. הוא גוליבר בארץ הגמדים. הוא אבי האומה. הוא חסר תחליף.
הדעת נותנת, שאחרי 7 באוקטובר, לא יהיה עוד אדם אחד שיתמוך בו. והנה, שלוש שנים אחרי, כמעט כל תומכיו מאמינים בו לא פחות מכפי שהאמינו בו לפני האסון. יש שאמונתם בו גברה (!) דווקא בעקבות האסון. הם תומכים בו, הם תומכים בתאוריות התימהוניות שעל פיהן הוא לא אחראי למחדל, הם תומכים במנוסתו מאחריות והטלתה על הכפופים לו, הם תומכים בסירובו לחקירת המחדל. זה בלתי נתפס.
***
7 באוקטובר הוא ה-21 בדצמבר של נתניהו, וכמו מאמיניה של דוריתי מרטין, גם מאמיניו של נתניהו נכנסו לדיסוננס קוגניטיבי, אולי נכון לכנותו "דיסוננס קוגניביבי", בין אמונתם לבין המציאות. כמו מאמיניה של מרטין, גם הם התאימו את המציאות לאמונתם, באמצעות אימוץ תאוריות קונספירציה, על "בגידה מבפנים", על "מרד גנרלים", על כך ש"אילו רק העירו אותו", על כך שמערכת המשפט רודפת את נתניהו ולכן אסור להקים ועדת חקירה ממלכתית ועוד כהנה וכהנה. כיוון שהוא אבי תפיסת הביטחון של הבלגה, הכלה, התמכרות לשקט, פרוטקשן – שקט ייענה בכסף, פייסנות; ניתן היה לצפות מאנשי הימין להיות הראשונים להתנער ממנו. אך כפי שאנו רואים – ההיפך קרה.
אין לי תשובה לתהייה, אך היום קל לי יותר להבין.
תומכי נתניהו נכנסו לדיסוננס קוגניטיבי (מ-FB)
***
ולמען הסר ספק – איני רואה שום דמיון, חלילה, בין נתניהו לסטלין. הדמיון הוא בעיוורון של המעריצים, פרי הבאושים של פולחן אישיות.זה מתסכל. כמעט מייאש. איך אפשר להתמודד באופן רציונלי עם פסיכוזת המונים? אבל אין ברירה. חייבים להתמודד באופן רציונלי ולשכנע יותר ויותר אנשים שהאל הכזיב.
אגב, אנשים שאחרי 7 באוקטובר דוגלים עדיין בהקמת מדינה פלשתינאית, לוקים אף הם בבוחן המציאות ואונסים את המציאות תחת אמונתם.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!