דוחא: להשתמש ביוצרים ולהלום בהם / רונית מרזן
אין מחזה ציני ומלמד יותר על מכונת התעמולה הקטרית מאשר האופן שבו היא מטפלת ביוצרי הסרט נז"א. יוצרי הסרט "נזא" טסו לפסטיבל ונציה כדי להציג שם עדויות לאחריות הישראלית לחורבן שבא על עזה, והיו בטוחים שיקבלו חיבוק חם ממי שהם סבורים שהם שותפיהם למאבק.
מונא חווא, משפיענית רשת הפועלת בחסות קטר, אינה רואה ביוצרים הללו פרטנרים, אלא מתייחסת אליהם כאל תרגיל הונאה קולוניאלי.
***
ברגע שהיצירה סיפקה את השירות ההסברתי לחיזוק נרטיב האשמה, משליכים את היוצרים אל מתחת לגלגלי האוטובוס, מנפצים להם את אשליית ה"שותפות", ומסבירים להם שגם כשהם מקריבים את המוניטין של מדינתם על מזבח הפסטיבלים, הם לעולם לא יקבלו מחילה, אלא רק דרישה למיצוי הדין.להלן הפוסט של מונא חווא כלשונו:
"כיצד ישראל מרוויחה אפילו מהשמדתנו? אתמול הוקרן בפסטיבל ונציה סרט בשם "נזא" של במאים מתל אביב, הכולל עדויות של אנשי צבא ישראלים על הרג אזרחים בעזה, והקהל מחא כפיים ליוצריו במשך כחצי שעה... שימו לב כיצד הפלסטיני נרצח, ואז מריעים לישראלי שמספר על רציחתו כאילו היה גיבור מוסרי? אפילו בסיפור השמדתנו מוענקת הגבורה לאחרים, והודאת החברה בזוועותיה הופכת לנכס למוניטין שלה! זהו אחד ממנגנוני הקולוניאליזם לשיקום הלגיטימציה שלו: הוא מכיל את חשיפת פשעיו ומשווק את הביקורת כראיה לפתיחותו... ומצמצם את האחריות ל'ממשלה קיצונית' שבחירות יכולות לפתור... בעוד שמבנה הכיבוש, הגירוש, העקירה וההשמדה נותר ללא דין וחשבון.
שימו לב כיצד שאלת זכויות הפלסטינים הופכת לשאלת יכולתה של ישראל לתקן את עצמה, וההודאה בפשע הופכת להישג הראוי לגמול? ערכן של עדויות אלה טמון במיצוי הדין עם האחראים בלבד... ואילו הדיבורים הריקים על אומץ ליבו של 'במאי ישראלי' אינם מעניקים למדינה קולוניאלית תעודת הכשר. דמו של הפלסטיני איננו חומר לשיקום המוניטין של רוצחו".
מונה חווא. "דם הפלסטיני אינו חומר לשיקום המוניטין של רוצחו" (מ-FB רונית מרזן)
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!