[1] השיר נכתב בין הימים 4–5 באוקטובר 2025, רגע לפני ערב סוכות, ימים שבהם התבשרנו שייתכן שסוף המלחמה קרוב ושחרור החטופים שנותרו ייתכן שעומד לקרות.

[2] "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם". מיד אחרי סוכות מתחילים שוב לקרוא את הפרשה הראשונה בתורה.

[3] ארמז לשירו של אהוד מנור 'ללכת שבי אחרייך'.

[4] "יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב" – פיוט ליום הכיפורים הנאמר במנהגי אשכנז (ואיטליה) לאחר תפילת העמידה של ערבית, כפתיחה לסדר הסליחות של ערבית ליום הכיפורים.

[5] "הייאוש משבר את בריח הסוגר בו כלואים הכוחות הנעלמים" (מרטין בובר, 'גוג ומגוג').

[6] "נצח! נצח קר! הנה מושטה לקראתך לשוני החמה!" (יוסף חיים ברנר, 'שכול וכישלון').

[7] "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" (תהלים פה יב).

[8] "הַיְחַיּוּ אֶת הָאֲבָנִים מֵעֲרֵמוֹת הֶעָפָר וְהֵמָּה שְׂרוּפוֹת" (נחמיה ג לד). את לבני העפר הפכתי ללבני האפר, זכר לשרפות האנשים והבתים בטבח השבעה באוקטובר.

 [9]"וַנִּבְנֶה אֶת הַחוֹמָה וַתִּקָּשֵׁר כׇּל הַחוֹמָה עַד חֶצְיָהּ וַיְהִי לֵב לָעָם לַעֲשׂוֹת" (נחמיה ג לח).