לאחרונה עולה לכותרות, בזכותה של הכתבת התחקירנית ר'אדה עיד המפרסמת בעיתון "אל-ג'דיד" הלבנוני, תיק שחיתות ישן העוסק באחד האנשים הבכירים בתנועת אמ"ל השיעית, התנועה בראשותו של יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי.

כזכור לוותיקי הז'אנר, התפרסם כאן סיפור הפיכתו של נביה ברי ומשפחתו לטייקוני-נדל"ן בקנה מידה לבנוני ובין-לאומי מאז שמונה לתפקיד יו"ר אמ"ל ואף יותר מכך כשמונה לראש הפרלמנט. תיק ואדי אבו-ג'מיל, השכונה היהודית של בירות, עוסק בבכיר נוסף בתנועת אמ"ל, עלי חסן ח'ליל, כיום חבר פרלמנט מטעם אמ"ל ושימש כשר האוצר בממשלות לבנון, ומהאנשים החזקים בתנועה. 

על פי תחקירה של ר'אדה עיד, היה מעורב ח'ליל בתהליך הפינוי של תושבי שכונת אבו ג'מיל מבתיהם במרכז בירות לצורך הריסתה ובנייתה מחדש בעקבות הנזקים שספגה במלחמת האזרחים שהסתיימה עשור קודם לכן. 

הבינוי נעשה על ידי חברת הבינוי "סולידאר" שהייתה בבעלות רפיק אל חרירי (ראש ממשלת לבנון דאז ובעצמו טייקון נדל"ן מהעדה הסונית) ובמסגרתו הועברו תשלומים בסכומים אסטרונומיים לתושבי-השכונה עבור פינוי בתיהם, תשלומים שהועברו בצ'קים אישיים לחשבונו הפרטי של עלי חסן ח'ליל וממנו היו אמורים לעבור לכיסיהם של המפונים ללא כל בקרה ופיקוח. לטענת התחקירנית, חלק מאותם סכומים נותרו בחשבונו של שר האוצר ח'ליל.

תחקיר זה מצטרף לתחקיר נוסף בעקבות שמועות שהתפרסמו ברשת המאשים את האלוף (ליווא) עבאס אבראהים, שיעי אף הוא, שבזמן מילוי תפקידו כראש מנגנון הביטחון הכללי של לבנון ספסר בוויזות מזויפות לשהייה בלבנון עבור אנשי משמרות המהפכה של איראן וגרף לכיסו סכומי כסף ניכרים.

כמו שניסח זאת אחד הגולשים ברשת החברתית X: השיעים שנכנסו למסדרונות השלטון תוך שהם רוכבים על גבה של "תנועת המדוכאים עלי אדמות" שדדו את המדינה והותירו אותה פושטת רגל.

"תנועת המדוכאים עלי אדמות" הוקמה בשנות השישים של המאה הקודמת על-ידי האמאם מוסא אל-סדר ושמה לה למטרה להביא את השיעים, שהיו המדוכאים של לבנון, לשוויון עם שאר העדות, ובעיקר הסונים והנוצרים ניהלו את לבנון ואיישו את המשרות הבכירות והנחשקות. 

מלבד "תנועת המדוכאים" הקים מוסא אל-סדר את תנועת אמ"ל (אפוואג' אל-מוקאוומה אל-לובנניה – גדודי ההתנגדות הלבנונית) כמיליציה חמושה שתגן על השיעים, ואת "המועצה השיעית העליונה" – מוסד מעין שיפוטי עבור השיעים שיהווה משקל נגד ל"מועצה המוסלמית העליונה" שהייתה מוסד שיפוט סוני. 

תנועת אמ"ל הקימה זרוע פוליטית שייצגה את השיעים במסדרונות השלטון וזכתה במינויים פוליטיים ובתפקידים שהניבו רווחים לנושאים בהם, ומשם כל השאר הוא היסטוריה.

כפי שתואר כאן, לאחר שפרצו השיעים את תקרת הזכוכית הפרלמנטרית וזכו לייצוג הולם, פעלו נציגיהם כפי שפועלים נציגי כל העדות בלבנון, מינויים לא ראויים, נפוטיזם, שליחת יד ארוכה לכיס המדינה והעברת חופנים לעצמם ולמקורביהם, ובקיצור, שוויון מלא עם שאר העדות כפי שחלם עליו מוסא אל-סדר.

שני נושאים שרצוי לשים אליהם לב: הראשון – הולכת ונבנית בחברה השיעית בלבנון אליטה שמעמדה והונה מבוסס על מנעמי השלטון, קבוצה זו נתונה ללחצים והשפעה מצד כל אלה שהם חבים להם את מעמדם, וקבוצה זו הולכת ומשניאה את עצמה על השיעים הפשוטים שנאבקים לסגור את החודש. נושא שני הוא נושא האיוש, אלה האנשים הנאבקים על ירושתו של המנהיג הזקן נביה ברי והולכים להנהיג את העדה לאחר מותו (האיש אינו צעיר כלל ומצב בריאותו איננו שפיר) .

והנקודה היהודית (איך לא). שכונת ואדי אבו ג'מיל, שהתרוקנה מתושביה היהודים, הייתה מרכזה של הקהילה היהודית של בירות, ובליבה בית הכנסת המפואר של יהודי לבנון, היא ננטשה כמעט לחלוטין בשנת 1948 לאחר שיהודיה היגרו ועלו לישראל. במקומם תפסו אותה שכניהם הלבנונים.