אורי שלום, קורא את שאתה כותב במקומות שונים בעניין, גם אם לא תמיד מצדד בעמדותיך,  אבל מעריך את דבקותך בעמדותיך ואת פרשנותך להן, אל תתאכזב מגולדשמיט נכון שבעיני כמה קיבוצניקים בזמנו הוא היה מאור אבל בסך הכול הוא "חיפש ג'וב" אז ומחפש גם היום, הימים יחלפו אל דאגה הוא לא ישאיר את חותמו,

אתה טוען שנתניהו חזר בתשובה. האמנם? ראשית חזרה בתשובה היא "מודה ועוזב". הוא לא לקח אחריות רק נמלט ממנה במפגן מבחין של מוגות לב, תוך גלגול אחריותו על הכפופים לו שביצעו את מדיניותו הצ'מברליינית, ומכונת הרעל שלו מעלילה עליהם עלילות דם שפלות, שכל עלילות הדם האנטישמיות בהיסטוריה של עמנו מתגמדות לידן. מדיניות ההבלגה, ההכלה וההתמכרות לשקט שלו המיטה על עמנו את האסון הגדול ביותר מאז השואה, והוא לא לקח אחריות ומסכל את חקירת האסון. 

מר אורי הייטנר כנראה אינך מכיר את הפסוק היהודי במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים לא עומדים . או אמרה עממית אוניברסלית רק חמור לא משנה את דעתו . אלי גולדשמידט התפכח . ולכן הוא נכס . גם ביבי התפכח ממדיניות ההכלה ושקט ייענה בשקט ועבר ליוזמות התקפיות אז במקום לתמוך בביבי אתה בוחר באובססיה שלך רק לא ביבי ומשתייך לאותו חמור שלעולם לא משנה את דעתו. מה שיש לך למכור לציבור זה אובססיה ריקה מתוכן שרק טפשים יקנו . אז טפשים וחמורים תריעו לאורי הייטנר .

אלי גולדשמיט
אכזבה קשה מאדם שהיה בעמדות הובלה של התנועה הקיבוצית.
היפוך העמדות והחבירה לאחראי על כל הרע שקורה במדינה מאז רצח רבין לא מתאים לו-בכלל.
ככל הנראה נפל על הראש וזקוק לעזרה.