החזית החזותית / עידית לבבי גבאי
שיחות עם אמנים, אמניות, אוצרים ואוצרות
ידידי קרני עם עד מרבה להאיץ בי שאכתוב לאתר "בין חברים" ואוסיף ממחשבותיי ומבטי על עולם האמנות בישראל ובקהילות הקיבוציות /כפריות בפרט.
בחושבי על האלפים שחייהם בימים אלו נעצרו והם מגויסים לחזיתות הביטחוניות נראה לי שגם אני, למרות גילי המתקדם, לא יכולה שלא "ל'התגייס" ולהעמיד את כישורי וניסיוני רב השנים באמנות ובחינוך ולהצטרף ולחזק את ה"חזית", שגם היא חשובה לאין ערוך, חזית האמנות והתרבות. להצטרף, לעורר, ולחזק את השיחה ש"בין חברים".
תרבות היא "השיחה הגדולה". היא מערכת בה שותפים; האמן.ית- האוצר.ת – החוקר.ת – המורה – הקהל – האספן.ית. תרבות צומחת במקום שמתקיימת בו שיחה ערה, בין דורית, בין שותפיה.
***
הצעתי לקרני שאני אזום ואערוך מדור אישי במתכונת של שאלות ותשובות. אחת לכמה זמן אקיים שיחה עם אמן / אמנית / אוצר / אוצרת/ מורה/ אספנ.ית - שחיים ופועלים בקהילות הקיבוציות-כפריות המתחדשות, וכן אנסה לעלות ולהציף סוגיות שנראה לי שכדאי לעורר ולדון בהן.
"... ההומניסטיקה החיה היא פשוט שמחת המגע באנשים. היא שעת ההנאה שלהם. היא שעת הדיבור שלהם, [..] שעת ההומניסטיקה היא אפשרות לשעת פגישה יפה לאדם אחד עם פרפור דיבורו של אחר ברגע של קשב. "
( מתוך: "כל שצריך להיות אדם", הוצ' הקיבוץ המאוחד ומכון מו"פת עורך: נמרוד אלוני)
וכן גם להקדיש אותו לזכרו של סבי הוא - מאיר לבבי ז"ל (1901 – 1964) ובני דורו.
סבי עלה לארץ ב1920 כחלוץ צעיר מליטא. בין השנים 1926-1921 למד בבצלאל בירושלים כשמשאת ליבו להפוך לאמן פעיל. אך סערות הימים הובילוהו לנתיבים אחרים כשהצטרף לקבוצת 70 החלוצים והחלוצות, מייסדי קיבוץ מרחביה, שעלו על הקרקע ב 1929 בעמק יזרעאל.
ב 25.3.1938 שלח סבי מכתב לבתו הבכורה אוכמא שהתחנכה במוסד משמר העמק. במכתב, בין היתר, הוא עונה לה על שאלה שהיא שואלת אותו בעניין אפשרותו לחזור ולעסוק באמנות בהיותו חלוץ חבר קיבוץ וכך ענה לה:
שאלה גדולָה שאלת, בתי, ובמקום כאוּב לי נגעת. הרבה התחבטתי בשאלה זו. ניסיון אל ניסיון צֵרפתי ורחוק אני עדיין מפתרון. האמנות מודדת מִדָתַיִם למִדָּה: "אם תעזבֶהָ יום יומַים תעזבךָּ ".
והנה מועמד האמן, חבר הקיבוץ, בפני שאלת הזמן לעבודת האמנות, זמן פיזי - שעתיים, שלוש יום-יום. ולכאורה נראית דרישתו של החבר מן הקיבוץ כקטנה; מה הן 2-3 שעות לקיבוץ ?
ואין לבטל כלאחר יד את הכסף: כסף לצבעים, כסף לבד, כסף לגבס ועוד... ועוד ......
ועל העבודה הפיזית-כפי שהבינות יפה וכתבת-אין לוַתֵר. כי ראה ראיתי את מצבו של הח' [חבר] שאינו עובד בין העובדים: אין אוהבים אותו.
ועם כל זאת, אוכמא, לא ויתרתי עדיין, ומאמין אני שתבוא גם שעת האמנות שלי, יודע אני שרגש אמת לאמנות מפעמני. "
***
ומה מצב האמן? האמנית? האוצר? האוצרת? 'פועלי ופועלות התרבות' החיים ופועלים בימים אלו בקהילות הכפריות -קיבוציות המתחדשות? עם איזה שאלות הם.ן מתמודדים.ות בימים אלה?
ולהרחיב מבט על החזית החזותית.
שנה טובה. שנת התחדשות ותיקון לכולנו.
ספטמבר 2026 / תשרי תשפ"ז
עידית לבבי גבאי - אמנית-מורה " פועלת תרבות". עוד פרטים באתר האישי https://iditlevavi.com/
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
יפים וכנים
יפות וכנות מילותיו של סבך לבתו.
נפלא
נפלא