ספינה נוגה ועוד עניינים / קרני עם עד
ביבי, ראש הממשלה שלכם, נהג לאמץ את המודל האמריקאי בכל קמפיין מערכת בחירות שניהל ועדיין מנהל (בתקווה שזו הסופית והאחרונה) שגורס נראות יותר מאשר מהות. האיש המאופר והמסופר למשעי, שאינו נגיש לאיש ומפגין קרירות ואף אכזריות במגעיו עם הסובב, הופך לפתע ל"עממיקו" שפוקד מופע פופ של זמרת ילידת קריית שמונה, אוכל פלאפל בדוכן נידח וטופח על שכמו של עובד זר נוטף שמן טיגון, מנהל שיחת חולין עם ילדי כיתה א' בעיירה ליכודית ונפתח לשיחות עם הנתינים דרך נייד עם צליל תפוס.
מתחת לחליפה הגזורה היטב הוא מזיע מרוב מאמץ, מתעב כל מעמד עממי שנכפה עליו מידי טופז לוק, אבל ההצגה חייבת להמשך עד ליום הבוחר. נדמה שאיש כבר אינו מאמין לראש הממשלה הכי אמריקאי שהיה כאן, מלבד הביביסטים השימושיים, אבל הוא לא יודע וגם אינו מסוגל אחרת.
הזיג נתניהו ועדן בן זקן. הנראות חשובה יותר מהמהות (מאינסטגרם)
***
תמונת הראי של נתניהו הוא גדי אייזנקוט, המתמודד המוביל בסקרים, שמלבד אי ידיעת האנגלית על בוריה הוא מצטייר כאיש חם, נגיש, עממי, אחד משלנו. כמעט בלי מאמץ הוא מחבק ומסתחבק כגולנצ'יק פשוט, מחצין רגישות וחמלה כלפי הנקרים בדרכו, ישראלי למהדרין. עוד לפני חשיפה מתבקשת של סדר היום החברתי- כלכלי- בטחוני על פיו ינהל את המדינה, מצטייר גדי אייזנקוט כתחליף ראוי ונדרש לאיש שהביא עלינו את הטבח הנורא, שפילג וסכסך והסית איש ברעהו, וגם בשל כך הוא ינצח ב-27.10.
וראש הממשלה? לבטח יחדל מלהתחפש לעממיקו ויבחר לחיות את שארית ימיו באמריקה אותה העלה על ראש שמחתו בשנותיו הצעירות והמתקדמות.
***
"גימיק" הבחירות של גילוי האונייה הטרופה "אלטלנה" יכול לסמבל (מלשון "סימבול") את המציאות בה חי רב החובל, האדמירל לשעה, בנימין נתניהו. האונייה שקעה במצולות, ספניה נרדמו כולם, מלחמת אחים מדומיינת הביאה להטבעתה. נתניהו כבר הכריז, חרף הספקות שהעלו ארכיאולוגיים ימיים על התכנות המעשה, שהוא ימשה את האונייה בת השמונים מהמצולות. אבל את האונייה (כמו את המפלגה) כבר אי אפשר יהיה להציל ואולי רק מצבה עם שרידים ממנה תבנה על החוף לדיראון עולם.
***
לפני כשבועיים צפיתי בהופעה פתוחה של להקת טיפקס בשלומי. להקה נהדרת שמאכלסת בני שדרות עם יוצאי קיבוצים. קובי אוז המוכשר סיפר שהשם "טיפקס" נועד להלבין ולהעלים את ההבדלים בין מזרח למערב, בין עיירות הפיתוח לקיבוצים ולערים המבוססות, בין אדם לאדם. נדמה שהמסר צריך לחול גם על מפלגת "כחול לבן" שחייבת להעלים את עצמה ולמחוק בלבן את הכחול שעוד נותר בה.
יעל רון בן משה מקיבוץ געתון היתה האחרונה שהכריזה על פרישתה מבני גנץ וחבריו לסיעה; קדמו לה גדי אייזנקוט, חילי טרופר, אורית פרקש הכהן, מתן כהנא, איתן גינזבורג ועל פי ההערכה, גם אלון שוסטר, בן וחבר מפלסים, עומד להודיע על עזיבה. רק מיכאל ביטון ופנינה תמנו שטה נותרו למצער והכחולה לבנה של גנץ הפכה לאסקופה נדרסת שאיש, מלבד בני ילד רע, לא מאמין בסיכוייה לעבור את אחוז החסימה. טיפקס יועיל מאוד במקרה הזה למחיקת הבושה וחטא היוהרה של גנץ.
***
ועוד הערה והמלצה לפני סיום: לא מכבר כתבתי על הנזק שמסבות ההרחבות הקהילתיות לקיבוצים ומצאתי את עצמי קולע לדעת חכמים. מוסף "דה מרקר" של עיתון הארץ, יצא בכתבה נרחבת על סכסוך בקיבוץ כפר בלום בשל צביונו של בית כנסת שאמור להשתפץ או להיבנות מחדש בקיבוץ. משפחות נקלטות מקרית שמונה מתעקשות על אופי אורתודוכסי מחמיר למקום, לרבות הפרדה בין נשים לגברים, וחברי הקיבוץ תומכים בבית תפילה ליברלי ופתוח לכל. יש כבר ערכאות משפטיות ודם רע על המדרכות. אשר יגורנו בא לנו.
***
סימה לוין בגלריית "גבול" בחניתה. פרטי נוף שמשדרים זמן זיכרון והשתנות
תערוכה מקסימה נפתחה בגלרית "גבול" בחניתה בשם "מקום רחוק, מקום לדאגה". האמנית הוותיקה סימה לוין מציגה רישומי ענק ורישומים קטנים בהרבה של טבע ואדם תוך ירידה לפרטי נוף שמשדרים זמן, זיכרון, השתנות. לצידם כמה ציורי צבע של טבע ודומם. לא בטוח שהשם קולע למה שמיוצג על הקירות, לא חשתי בדאגה או במקום רחוק, אבל הרישום הווירטואוזי הנפלא שיורד לפרטי השורשים, טביעת הנעל, הצמחייה והאדם שפוסע בה (במקרה זה בת אדם) מרגש ומעורר פליאה. ציורי הצבע, לטעמי, טובים פחות למרות שגם הם עשויים ביד בוטחת ועין טובה. ריטה כץ אצרה במיומנות וברגישות.
רישום וירטואוזי הנפלא שיורד לפרטי השורשים (צילומים: קרני עם עד)
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
אקטואליה ישראלית
אהבתי את שכתבת קרני. גם אני תומך ביושרה ובאמינות שמקרין גדי אייזנקוט ואתמוך בו. 'נפילת' ודעיכת מפלגתו של בני גנץ היא פטטית ועדיף היה שיסיק מסקנות מזמן ויפרוש. הרגשתי היא כי ביבי יכין לכולנו הפתעה בדמות ה'צנחת' יאיר (או יונתן בשמו החדש) במקום גבוה ברשימת הליכוד ויבצע הכתרת 'יורש העצר' כבר בכנסת הבאה. למרות כל הנאמר-נקווה לטוב!