תיקון פוגעני בזכויות הפנסיוניות של החבר / יובל דורי
רשמת האגודות השיתופיות עו"ד ארפי-כהן, הגישה לעיון הציבור ביוני 2026 טיוטה לתיקון התקנות (תקנות האגודות השיתופיות -ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש, תשס"ו-2005) שתכליתה לשנות מקצה לקצה את בסיס הערבות ההדדית כפי שנקבע בתקנות עד העת הזאת. זו מהפכה חוקתית.
על פי הטיוטה שהרשמת פרסמה, מתבטלת חובת הקיבוץ המתחדש למתן רשת ביטחון פנסיונית לחבריו, גם לא למי שהוא פנסיונר כיום! זאת ועוד, ממועד אישור התיקון, פנסיונר ו/או מי שיבקש רשת ביטחון פנסיונית בעתיד בהגיעו לגיל פרישה (67), יידרש להגיש לקיבוץ הצהרת הון, כתנאי לקבלת רשת ביטחון לפנסיונר והקיבוץ יוכל לקזז מהתחייבויותיו לתשלומי גמלה פנסיונית על פי התקנות (40% מהשכר הממוצע על פי חוק הביטוח הלאומי – נכון לשנת 2026 - 5,427 ₪/חודש) נכסים שאינם נכסים פנסיונים כפי שמוגדר בטיוטה:
בטיוטת התקנות אין סייגים לתחולת השינוי ו/או הבדלה בין חבר חדש שהתקבלת לחברות לאחר היום הקובע, לבין חבר ותיק שהיה חבר קיבוץ ביום הקובע. גם אין מגבלה להחיל את השינוי על פנסיונרים שכיום שמקבלים רשת ביטחון פנסיונית על פי תקנות הערבות ההדדית כלשונה כיום.
נקבע בטיוטת התקנות שנכס שצבר החבר עד היום הקובע לא יבוא בחישוב הנכסים של החבר לצורך קיזוז מהתחייבות הקיבוץ, למעט צבירות פנסיוניות שצבר החבר עד היום הקובע, אותן ניתן לקזז מחוב להשלמת גימלה פנסיונית על פי התקנות.
הדיון בשינוי התקנות מחייב לבחון מה יש בתקנות כיום ומה יש לשנות בהן על מנת להתאימן למציאות הקיימת; אבל, עוד לפני כן, אתייחס למסמך ההנמקה של הרשמת שפורסם עם הטיוטה.
עו"ד טלי ארפי כהן, רשמת האגודות השיתופיות. מציאות חסרת בסיס אמפירי (gov.il)
***
כותבת הרשמת:"תיאור הבעיה: ניתן להצביע על שתי בעיות מרכזיות, או ליתר דיוק תופעות לא רצויות, הנובעות מהמצב החוקי הקיים:
א. התעשרות שלא כדין - של חברים באגודות שיתופיות מסוג קיבוצים מתחדשים, על חשבון קופת האגודה, ובעצם על חשבון החברים האחרים, זאת החל מרגע הגיע החבר לגיל פרישה ואילך. זאת מאחר שיש חברים רבים המגיעים לגיל פרישה ומבקשים מהאגודה השלמה לסכום הפנסיה המזערי הקבוע בתקנות, אע"פ שלהם מקורות הכנסה נוספים שבגינם יכולים ורשאים הם לכלכל עצמם מגיל פרישה ואילך בסכום המגיע לכדי הסכום המזערי ואף גבוה ממנו.
ב. פגיעה מהותית בשוויון - כידוע, שוויון טכני לא אחת מייצר תוצאות מעוותות ובלתי הגונות. להבדיל, שוויון מהותי המתחשב בנסיבות ובמצב האמיתי בפועל של המשתתפים, הוא שוויון נכון וראוי יותר, שתוצאתו הגונה ומוסרית.
***
תיאור זה מהווה הצגת מציאות שאינני מכיר ושאין לה בסיס אמפירי; זו השקפת עולם סדורה של מי שהגה את השינוי המוצע בתקנות. לו הייתה הרשמת מבצעת חקירה שעומדת בקריטריונים מקובלים משפטית וציבורית; קריטריונים אקדמיים ורחבים עם הנמקה סדורה ושקופה, בהן תיבחן המציאות מההיבט הכלכלי, הסוציאלי ורמת הסתיה מהנורמות הנדרשות לקיומה של ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש, היא (הרשמת) הייתה מגלה כי למציאות שהיא מתארת אין לה בסיס אמפירי. לרוב רובם של הפנסיונרים בקיבוצים אין נכסים שאינם פנסיונים. המציאות שהיא מתוארת מגמתית, לא בדוקה ופוגעת ברוב רובם של הפנסיונרים בתנועה הקיבוצית, שלהם אין נכסים פיננסיים.
יכולה לבוא טענה שכנגד, מהיכן אתה (י.ד) מסיק שהמציאות שמתארת הרשמת איננה נכונה. לעניין זה אשיב: ראשית, אני בעד שהתנועה הקיבוצית תקים צוות בדיקה מקצועי ובלתי תלוי שיבחן האם יש התעשרות שלא כדין על חשבון קופת האגודה ומה היקפה; שהצוות יבחן מה תהיה מידת ההתעשרות של שכבות שאינן זכאיות לרשת ביטחון פנסיוני וזאת בגין צבירת פנסיה שעולה על המינימום הנדרש בתקנות על פי השינוי המוצע. שהרי אם השינוי המוצע יתקבל, יוכל קיבוץ מתחדש למחוק התחייבויות אקטואריות ולהגדיל דיבידנדים שלקבלתם לא נדרש החבר להצהרת הון.
***
שנית, כיועץ פנסיוני מורשה המחויב בייעוץ אישי בלבד, נפגשתי בעשור האחרון עם מאות ואף יותר חברי קיבוצים לצורך ייעוץ פנסיוני ואני קובע קטגורית שתקנות הערבות ההדדית אינן פוגעות בשוויון הבסיס הנדרש מקיבוץ מתחדש וכי תופעת ניצול כספי האגודה כפי שמתארת הרשמת לא קיימת ואם ישנה - היא שולית ביותר! זאת ועוד, קיומה של רשת ביטחון פנסיונית כפי שהתקנות מחייבות הביא את התנועה הקיבוצית להישג יוצא מהכלל של שמירה על רווחת הפנסיונר בקיבוץ המתחדש.
ממשיכה וכותבת הרשמת לצורך ביסוס טענותיה:
"התייעצות עם בעלי עניין: כאמור ברישא של דו"ח זה, התיקונים המוצעים גובשו בשיח עם מומחים ויועצים משפטיים של קיבוצים מתחדשים, המייצגים נאמנה את רובם, ובקיאים במצב הקיבוצים, הן בדין והן בשטח".
***
בד"כ עורכי דין פועלים כמנהלים בגופים בפשיטת רגל. הקיבוצים לא נמצאים במצב של פשיטת רגל.ממתי יועצים משפטיים מבינים בתהליכים חברתיים? יועץ משפטי תפקידו לפעול בתחום המשפטי בלבד ועל פי הנדרש מגוף שהוא נדרש לייעץ לו. בבחירת הרשמת להקשיב ליועצי משפטיים בלבד וללא שקיפות יש התעלמות מוחלטת מהריבון, שהוא הקיבוץ. זה לא סביר.
זאת ועוד, נכון היה, לצורך השקיפות והדיון הציבורי הנדרש, שהרשמת תפרסם את רשימת הקיבוצים שעל פי החלטותיהם, בקשו את השינוי המוצע. משיחות רבות עם חברים, מנהלי פנסיה, ומנהלי קיבוצים, אני סבור שבקיבוצים שייפו את כוחו של היועץ המשפטי שלהם, לא הוחלט לפגוע באופן הקיצוני (אסקימוסי) בזכויות פנסיונרים.
פנסיונרים בקיבוץ. נדרש טיפול במנגנון ההצמדה (צילום: דוד עינב)
***
מה אין בשינוי המוצע:1. השינוי המוצע איננו מטפל במנגנון ההצמדה האוטומטית של הגמלה הפנסיונית לשכר הממוצע במשק על פי חוק הביטוח הלאומי.
לא אגזים אם אציין שהמערכות הכלכליות והפיננסיות של רוב הקיבוצים הגיעו לנקודה שבה כל תוספת לגמלה הפנסיונית מעמידה בסכנה גדולה את היציבות הכלכלית פיננסית של הקיבוץ. אני סבור שמשתנה זה צריך להיות בעדיפות ראשונה וזאת על מנת לשמור על זכויות הפנסיה של הפנסיונרים והיציבות של הקיבוצים. נדרש טיפול במנגנון ההצמדה!
בתקנות כיום, חובת הדיווח היא בגיל פרישה בלבד. העובדה שתוקנה בשנת 2015 "הוראה חשבונאית 4" המחייבת קיבוץ מתחדש בדיווח מידי שנה של ההתחייבויות האקטואריות נטו ו"צביעת" הנכסים לצורך עמידת הקיבוץ בהתחייבויות אלו מחייבת מעקב של הצבירות הפנסיוניות וההפקדות לפנסיה של כל חבר וחבר אחת לשנה! אבל, אין לכך ביטוי בהוראות התקנות. זו מגבלה מהותית שפוגעת ביכולת לבצע מידי שנה מאזן אקטוארי של התחייבויות הקיבוץ לתשלומי פנסיה לצורך רישום במאזן הקיבוץ. זאת ועוד, קצרה ידיו של הקיבוץ לכפות ולהתחשבן עם חברים שאינם מדווחים (חברים בגיל עבודה) ולקיבוץ אין מידע על הצבירות. אין הוראה בתקנות שחבר שאיננו מפקיד את הנדרש לפנסיה, הקיבוץ רשאי להפחית את ההתחייבויות הפנסיוניות בהתאם וזאת על פי התקנות.
***
3. השינוי המוצע איננו מטפל בחובת ההפקדה לפנסיה של חבר קיבוץ מתחדש.אין כיום בתקנות חובת הפקדה לפנסיה של חבר קיבוץ מתחדש! התקנה לא מאוזנת מהבחינה הזאת וההערות לעיל ולהלן מבססות טענה זאת. חייב להיות תיקון שבו תהיה חובת הפקדה לפנסיה של החבר כתנאי לקבלת רשת הביטחון שבתקנה 3.
4. השינוי המוצע איננו מטפל בהסדרת הסכמה בין החבר והקיבוץ המתחדש על ויתור וולונטרי של החבר על רשת ביטחון בגיל פרישה.
ישנם הרבה מקרים בהם הקיבוץ והחבר (חברים לפני היום הקובע וחברים חדשים) מעוניינים, מבחירתם להגיע להסכמה שהחבר מוותר מרצונו על רשת הביטחון בגיל פרישה וזאת ללא צורך במעבר לחברות בעצמאות כלכלית. שינוי התקנות בשנת 2026 חייב לאפשר לחברים ולקיבוצים להגיע להסכמה כזו ושאיננה סותרת את הוראות התקנות. זאת ועוד, רבים הסדרי הפנסיה בקיבוצים המתחדשים (תקנוני פנסיה) בהם הוגבלה משמעותית ו/או בוטלה קטגורית, בהסכם ועל פי ההסדר חבות הקיבוץ לחברים חדשים שהתקבלו לחברות לאחר היום הקובע, לרשת ביטחון פנסיונית על פי התקנות. התקנות לא תומכות בהסדרי הפנסיה מהסוג הזה שנוגד את הוראות התקנות – יש לאפשר לקיבוץ הסדר כזה עם חברים וותיקים וחדשים.
***
5. השינוי המוצע איננו מטפל בהגנה על זכויות הפנסיה של הפנסיונרים וגם של חברי קיבוץ שהיו חברים ביום הקובע.אינני מבין מדוע יד נעלמה מסרבת להגן על זכויות הפנסיה של מי שהיה חבר ביום הקובע ולהגביל את חבות הקיבוץ המתחדש לחברים חדשים. ברור שאין סיבה שחבר חדש שהתקבל לחברות במהלך השנים לאחר היום הקובע יהיה בסטטוס שווה לחבר שהיה חבר קיבוץ ביום הקובע ולא צבר פנסיה במהלך שנות חברותו בקיבוץ השיתופי.
אין בתיקון כל מגבלה באשר לדרישה להצהרת הון גם לגבי פנסיונרים כתנאי חדש לקבלת פנסיה למעט המגבלה על צבירות נכסים בתקופה השיתופית עד היום הקובע. זה לא סביר.
פנסיונרים בהגושרים. השינוי מגביר את תהליך המשפטיזציה (.kgadv.co.i)
***
סיכום:התיקון המוצע לא עבר בחינות של הגורמים האמונים והממונים על הסדרי פנסיה בקיבוץ המתחדש והוא מאיין באופן לא סביר ולא מושכל את התחייבויות הקיבוץ המתחדש לגמלה פנסיונית הולמת ומכובדת לפנסיונרים ונותן לקיבוץ כלים להשתחרר מחבויות אלה בהווה ובעתיד.
יש בתיקון הפרה מהותית של האיזונים בין חבר קיבוץ מתחדש וקיבוץ מתחדש. השינוי מגדיל ומרחיב ומאיץ את תהליך המשפטיזציה של הקשר בין החבר והקיבוץ. זו מכה קשה מאד לתכלית של תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו-2005 שנועדו לשמור על מנגנון מסוים של ערבות הדדית.
הצורך בשינוי קיים ללא ספק, אך יש להיזהר מאד משינויים קיצוניים כפי המוצע ויש לבצע שינויים בהדרגה. יש להימנע מפגיעה קשה בזכויות של חברים לרשת ביטחון פנסיונית מגיל פרישה, חברים שהיו חברים ביום הקובע. בין השנים 2022 ועד 2030 יש מגמה של עליה במספר הפנסיונים.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
תקנות אינן המלצה תשובה לאלישע
תקנות אינן המלצה. הן גוברות על תקנון ("הסדר הפנסיה") הפנסיה. על פי הנוסח המוצע, אין מגבלה על פתיחת כל הסדרי הפרישה לפנסיה שבוצעו על פי תקנון הפנסיה של הקיבוץ. הדרישה להצהרת הון כתנאי לקבלת פנסיה חל גם על מי שביום אישור התקנות כבר פנסיונר שמקבל השלמה לגמלה הפנסיונית שבתקנות.
רק המלצה, לא חובה
יובל. למיטב הבנתי, א. המלצה בלבד לא חובה לקבל ו/או לקבל חלקית. ב מדבר מהיום והלאה ולא רטרו על תקנונים קיימים
עושק הוותיקים
המהלך המדובר של הרשמת הוא המשך של תהליך ארוך שבו צעירי קיבוצים "מתחדשים" עושקים את הוותיקים, משתלטים על הנכסים שהוותיקים יצרו ומותירים להם הכנסות זעומות למחייתם. כל זאת בתמיכה של הרשמים ומזכירויות התנועות לדורותיהם.
האם מוצע לפגוע בזכויות הפנסיונרים בקיבוצים ?
הופתעתי לקרוא הבוקר את הערות היועץ הפנסיוני יובל דורי לגבי השינוי המוצע בתקנות הפנסיה לקיבוצים, לחבריהם הפנסיונרים ולאי מתן שיניים לחייב חברים חדשים להפקיד לפנסיה- חייבים דיון ציבורי בקיבוצים בתק״צ וישירות עם חברי הקיבוצים. האם אכן פוגעים בזכויות יסוד של הפנסיונרים ?