מאה לרמת רחל: לזכור, לכבד ולהביט קדימה / דוד דרומלביץ'
פרשת "כי תצא" מזכירה לנו עד כמה חברה וקהילה נבנות לא רק מחזון גדול, אלא גם מהאופן שבו אנשים מתייחסים זה לזה. בתוך שפע המצוות של הפרשה חוזרים שוב ושוב רעיונות של אחריות, הגינות, התחשבות, דאגה לחלש, כבוד האדם וזיכרון העבר.
ואולי אין מתאים מזה לרמת רחל בשנת המאה; מאה שנים הן הרבה יותר מציון היסטורי. הן מאה שנים של אנשים.
אנשים שהגיעו לכאן עם חלומות גדולים, עבדו, בנו, נאבקו, הקימו משפחות, חינכו ילדים והפכו פיסת אדמה לקהילה. אחריהם הגיעו דורות נוספים, שכל אחד מהם הוסיף משהו לסיפור המשותף.
רמת רחל, ההתחלה. מאה שנים של דרך מאחרוינו (מפיקיוויקי)
***
פרשת "כי תצא" מלמדת אותנו שלא נכון לראות את האדם רק על פי מקומו ברגע הנוכחי.
הזיכרון אינו מטרה בפני עצמה. הוא אמור להשפיע על הדרך שבה אנחנו בונים את העתיד.לכל
אדם יש סיפור, לכל דור יש תרומה, ולכל תקופה יש את האנשים שנשאו על כתפיהם
את הקהילה. לכן שנת המאה היא הזדמנות מיוחדת להסתכל לאחור בהכרת תודה;
בעיקר להכיר באנשים שהיו וישנם, שבזכותם אנחנו כאן היום.
קהילה חזקה אינה קהילה שבה כולם חושבים אותו דבר. להפך. קהילה חזקה היא קהילה שיודעת להכיל חילוקי דעות, לכבד את הוותיקים בלי לוותר על הצעירים, לשמור על המסורת בלי לפחד מהתחדשות, ולזכור שגם כאשר יש מחלוקת , עדיין יש לנו בית משותף.
לא להתגעגע רק למה שהיה, ולא לפחד ממה שיהיה, אלא לחבר בין השניים: לקחת מהדור הראשון את החלוציות והאומץ לחלום; מהדורות שבאו אחריו את ההתמדה והיכולת לבנות; ומהדור הנוכחי את האחריות לקיים כאן קהילה שתוכל להיות גאה בה גם בעוד מאה שנים.
שנת המאה מזמינה אותנו לעשות בדיוק את זה, אבל גם לשאול מה אנחנו רוצים שהדורות הבאים יזכרו מאיתנו.
רמת רחל. המאה השנייה מתחילה בתקווה (ויקיפדיה)
***
מאה שנים של דרך מאחורינו.ועכשיו, הדרך למאה השנים הבאות מתחילה בידינו.
אם נדע לזכור את העבר, לכבד את האנשים שבנו אותו, ולפתוח את הלב גם לעתיד , רמת רחל לא רק תחגוג מאה שנים.
היא תתחיל את המאה השנייה שלה עם תקווה.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!