הפעם זה לא צל הרים כהרים - זה צל אמיתי / ד"ר רונית מרזן
השוואה בין נוסח הסכם שארם א-שיח' (מאוקטובר 2025) לבין ההסכמות המסתמנות כיום (יולי-אוגוסט 2026) חושפת כשל מבני חמור המסכן באופן ישיר את ביטחון ישראל. בפועל, ההסכם במתכונתו הנוכחית אינו מביא לחיסול חמאס, אלא משאיר את הנשק ואת מנגנוני השלטון של הארגון בתוך הרצועה ומציע מודל של הקפאה, דחייה והלבנה.
הפער הראשון והבולט ביותר מתבטא במעבר מדרישה לחיסול מוחלט ומוקדם של התשתיות הצבאיות למודל רך של שליטה פלסטינית. בעוד שבשארם אל-שיח' סוכם על "השבתה מלאה" ו"פירוק" תשתיות הטרור תחת פיקוח בינלאומי קפדני, כתנאי יסוד לנסיגת צה"ל, ההסכמות הנוכחיות מציגות ריכוך משמעותי: במקום פירוק והשמדה, הוסכם על תהליך ממושך של "הוצאה משימוש ואחסון" בלבד.
***
תהליך זה כלל לא יתחיל באופן מידי, אלא רק "לאחר השלמת ההתחייבויות שנותרו במסגרת הסכם שארם א-שיח'" ותוך איסור מפורש על מסירת כלי נשק לישראל או לגורם חיצוני שאינו פלסטיני. בכך מוענקת הבלעדיות על האחסון והשליטה בנשק ל"וועדה לניהול עזה" בלבד.
הפער השני נוגע לסמכויות הממשל ולהנצחת מנגנוני חמאס בשטח. בעוד שתהליך הסינון המקורי נועד להרחיק פעילי חמאס ממנגנוני הביטחון והמנהל, ההסכמות המאוחרות מעניקות להם רשת ביטחון תעסוקתית וכלכלית: נקבע כי למי שלא יעבור את הליכי הבדיקה המשטרתית יוצעו תפקידים אזרחיים חלופיים, תוך הגנה מפורשת על זכויותיהם הכספיות וללא הדחה על רקע שיוך פוליטי. באופן זה, המנגנון האזרחי והביטחוני של חמאס מולבן ומשולב מחדש תחת הוועדה החדשה, במקום להקים מנהל נקי ובלתי תלוי.
הפער בין המהלך המוצהר לעצמה המשתקפת בבבואת העזתי ("אל-ערבי אל-ג'דיד")
***
לכל זה מתווסף כוח ייצוב בינלאומי (ISF) עקר ונעדר שיניים. הכוח נדרש להימנע ממשימות שיטור או התערבות בחברה הפלסטינית, ואין לו שום סמכות לסכל טרור, להחרים נשק או לאכוף פיקוח על ציר פילדלפי, המעברים וגבול מצרים.
אי-אפשר לאבטח שיירות סיוע הומניטרי או לאמן משטרה מקומית מבלי להפעיל סמכויות אכיפה ושיטור בתוך האוכלוסייה. העמימות המכוונת, שנועדה לרצות את כל הצדדים, הופכת את הכוח הבינלאומי ל"ברווז צולע", וכאשר משאירים כוח בינלאומי ללא סמכויות מבצעיות ברורות, זהו רק עניין של זמן עד שכל ההסדרה תקרוס לתוך עצמה.
הפער הזה, בין המהלך המדיני המוצהר לבין שימור נרטיב ההתנגדות ומאזן הכוחות בשטח, זכה לאחרונה לתרגום חזותי מדויק בקריקטורה של האמן הקטרי סעד אל-מהנדי (בעיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד").
באיור נראה פלסטיני יחף בעל מבע תמים המגיש את ידיו אל הדוד סם האמריקאי לקבלת נשק קל, אלא שהצל המוטל על הקרקע מציג בבואה מוגדלת של רובה סער רב-עוצמה. המסר המהודהד ברשתות התעמולה הקטריות ברור: חמאס לא הובס, והנשק שנותר בידו הוא בעל פוטנציאל הרסני הממשיך לאיים ולהכתיב את המציאות.
***
האינטרס הקטרי הוא להבטיח את שרידות חמאס בזירה הפלסטינית, ולשם כך צריך למנוע את תיוג תפיסת המאבק המזוין ככישלון שהמיט חורבן על עזה. מסירת נשק או פירוק פומבי עלולים להצטייר כהודאה בתבוסה ובאחריות להרס שבא על עזה, ולכן צריך לעצב נרטיב שמשאיר את הנשק כ"צל גדול" ונוכח המסרב להיכנע, וממשיך לאיים ולהכתיב את המציאות בשטח עד להשגת יעדי השחרור.
לסיכום, במקום לייצר מציאות ביטחונית חדשה, מדובר בהסכם שמלבין את חמאס, משאיר את יכולותיו ברצועה ומציב כוח עקר שלא ימנע את הסיבוב המסוכן הבא. כאילו לא נלמד דבר!
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
אני מסכים איתך...
ממשלת נתניהו ממיטה חורבן על מדינת ישראל. השאלה היא, האם כל ההרס הזה, יוכל לשנות את דעתם של אזרחי המדינה ביום הבחירות בקלפי. או שאחיזת הקסם של נתניהו בתודעה שלהם. עוד חזקה ובלתי ניתנת לשחרור.