הביוספרה המתפרקת והגחמני שאינו רואה (ב') / שמיר קרן
2. המסע של הגחמני
אל מול כל מה שקורה לבית, עומד הגחמני. החייל הפנאטי של האימפריה. בעל המגבת החמה. מחזיק השלט הרחוק. גולל הפיד. צופה המשחק. מזמין הכרטיסים לקריביים. מתווכח הפוליטיקה. והוא אינו מוטרד.
הוא אינו מוטרד מהמסת קרחוני ההימלאיה. מה לו ולמים של 2 מיליארד בני אדם? הודו, סין, פקיסטן - אלה מקומות רחוקים. אנשים אחרים. בעיות של מישהו אחר. הוא אינו מוטרד מהתמוטטות שולחנות הקרח של אנטארקטיקה ושל גרינלנד. מה לו ולעלייה של עשרות מטרים בגובה פני הים? החוף עוד שם. הגלים עוד מתנפצים. המלון בקריביים עוד עומד - בינתיים. הוא אינו מוטרד מהפשרת הפרמה פרוסט. מה לו ולמיליארדי טונות המתאן שמבעבעים מאגמי סיביר, ולפתוגנים הקדומים שעולים איתם מן ההקפאה? סיביר רחוקה. אנתרקס זה משהו שקוראים עליו בחדשות. ילדה מתה - עצוב, אבל מה אפשר לעשות.
הוא אינו מוטרד מהחמצת האוקיינוסים, מהתרחבות האזורים המתים, מהאטת זרמי הים, משינוי דפוסי הזרימה של האוויר והמים. מה לו ולדגים? מה לו ולפלנקטון? הוא קונה דגים בסופר, עטופים בניילון. הם תמיד שם. הוא אינו מוטרד מקריסת המשאבה הביוטית של היערות. מה לו ולאמזונס שהפך מנטו קולט לנטו פולט פחמן? מה לו ולשריפות הענק בסיביר, באוסטרליה, באינדונזיה? העשן לא מגיע לכאן. עדיין. הוא אינו מוטרד מהתרוקנותם השקטה של האקוויפרים. הוא פותח ברז. מים יוצאים. תמיד יצאו.
***
הוא אינו מוטרד מהשחיקה החרישית של הקרקע החקלאית. האוכל נמצא במקרר. המדפים בסופר מלאים. הוא אינו מוטרד מהכחדת 75% מהמינים, מהיעלמותן של תרבויות ילידיות והידע העצום שנצבר בהן במשך אלפי שנים, ממשבר ההאבקה, מצניחת הפוריות. מה לו ולדבורים? מה לו ולצמחי מרפא? מה לו ולספירת הזרע? יש לו ילדים. הוא בסדר.
הוא אינו מוטרד מהתפשטות מחלות טרופיות לקווי רוחב חדשים. יתושים זה תמיד מטרד. לא יותר. הוא אינו מוטרד מכיפות החום העירוניות שהופכות ערים שלמות למלכודות מוות. יש לו מזגן. הוא תמיד יכול לקרר. הוא אינו מוטרד משינוי דפוסי העננות, מהתמעטות העננים הנמוכים, מאובדן המטריה הפלנטרית. הוא אינו מוטרד מהתפרקות התשתיות בדיוק כשהחומרים והאנרגיה לתיקון אוזלים.
"הכבישים תמיד היו גרועים," הוא אומר. הוא אינו מוטרד מרעידות האדמה והרי געש שמתעוררים. הוא אינו מוטרד מהאטת סיבוב כדור הארץ. "אז יהיו ימים ארוכים יותר," הוא צוחק. הוא אינו מוטרד מגלי הפליטים. "שילכו למקום אחר," הוא חושב. "זו לא הבעיה שלנו."
כל אלה – עבורו - זוטות. רעשי רקע. טרדה קטנונית של מי שאין להם דברים חשובים יותר לעשות. המונדיאל מתקרב. הפוליטיקה רותחת. הקריביים מחכים. החיים מלאים. "תודה לאל," הוא אומר. "החיים שלי מלאים תודה לאל."
הגחמני עסוק במסע. בתהליך. בריפוי. ב"חיים מלאים". הוא רודף אחרי חלומותיו. הוא שולח "אני מתגעגע" ומתאדה. הוא מבטיח להופיע ולא מופיע. הוא מתיז תרסיס: "המערכת העצבים שלך מטעה אותך." "אתה שיפוטי." "אין פרחים בלי בוץ." "זו ראיה מאד מצומצמת. יש הרבה יותר ממה שאתה מתאר." "בוא נראה את חצי הגמר."
***
עבור הגחמני, הביוספרה אינה המקור. אינה הרחם. אינה הבית היחיד. אינה המערכת שיצרה אותו, שמזינה אותו, שמאפשרת כל נשימה שלו, כל לגימה, כל צעד, כל חלום. היא במה. תפאורה. רקע חיוור, אקראי, משעמם. שעליו מתחוללת הדרמה הגדולה של מסעו האישי.
הקרחונים יכולים להימס. האוקיינוסים יכולים להתחמץ. המינים יכולים להיעלם. האקוויפרים יכולים להתרוקן. הקרקע יכולה להישחק. היערות יכולים לבעור. היתושים יכולים להתפשט. הפליטים יכולים לנוע. הקרום יכול לרעוד. כדור הארץ עצמו יכול להאט. כל אלה אינם אירועים. הם רעש. הם הפרעה. הם טרדה קטנונית שמפריעה לו לקרוא על הרכל האחרון, לעקוב אחרי הסקרים, להזמין את החופשה, לראות את המשחק.
יערות האמזונס. מנטו קליטה לנטו פליטה של פחמן (מוויקיפדיה)
***
3. למה הוא אינו רואההגחמני אינו רואה לא מתוך רוע. לא מתוך טיפשות. מתוך מנגנון הישרדות שהפך לדת.
הוא נולד לתוך אימפריה שסיפקה סוכר ומסכים במקום חום אנושי. הוא גדל בתוך סדר חברתי שמחליף צריכה בקשר, מיתולוגיה בחניכה, וגרנדיוזיות בהווה בקטסטרופה בהמשך. בתוך זה, פיתח הגחמני קהות ככלי הישרדות. הוא למד לנתק את החיישנים. לא להרגיש את מלוא כובד הבדידות. לא להרגיש את מלוא האימה של עולם שמעולם לא הבטיח לשמור עליו. לא להרגיש את מלוא משמעות העובדה שהבית נשרף. הקהות הצילה אותו. היא אפשרה לו לשרוד.
אבל הקהות, שהצילה אותו אז, הורגת אותו עכשיו. הורגת את ילדיו. הורגת את כולנו. הקהות הפכה מכלי הישרדות - לזהות. לגאווה. לדת. הוא קורא לה "תהליך". "מסע". "חופש". "חיים מלאים". הוא אינו יודע שהיא העיוורון.
כי לראות את מה שמתרחש - באמת לראות, לקחת פנימה, להבין שמשמעות הדבר היא שהחיים כפי שהוא מכיר אותם מסתיימים, שמה שהיה לא יחזור, שהעתיד של ילדיו מתכווץ - זה להשתגע. זה להתפרק. הגחמני אינו יכול להרשות לעצמו לראות את זה. בדיוק כפי שלא יכול היה להרשות לעצמו להרגיש את מלוא כובד הבדידות בילדותו. אז הוא מגביר את המוזיקה. הוא לוחץ על הגז. הוא מתעטף במגבת החמה. הוא גולל את הפיד. הוא צופה במשחק. הוא מתווכח על פוליטיקה. הוא מזמין חופשה. הוא קורא לזה "החיים המלאים שלי". הוא משוכנע - בביטחון מלא, בלתי מעורער, מוגן מכל ספק - שהביוספרה שיוצרת ומקיימת אותו היא תפאורה חיוורת, אקראית ומשעממת למסע הגבורה שלו.
***
4. ההכפלה הרצחניתהגחמני אינו לבד. 800 מיליון גחמנים חולקים את המסע הזה. כל אחד מהם בטוח שהיקום חייב לו. כל אחד מהם שבוי במיתולוגיה שלפיה הוא נזר הבריאה, ולכן כל מבוקשו יינתן לו, כל משאלה תיענה, כל חלום יתגשם. כל אחד מהם חי בתחושת "מלאות" גם כשהמחוגים על ריק. כל אחד מהם ממשיך לצרוך, להבטיח, להתאדות, לתרץ, להתעדכן, להתווכח, להזמין, לטוס.
800 מיליון גחמנים, שכל אחד מהם שורף הרבה מעבר למה שהביוספרה יכולה לקיים. 800 מיליון גחמנים שממשיכים לטוס, לקנות, לצרוך, להזמין, לבזבז, לריב על פוליטיקה, לתכנן חופשות, לראות משחקים, לרכל על מפורסמים - בזמן שהקרחונים נמסים, שולחנות הקרח מתמוטטים, הפרמה פרוסט מפשירה, המתאן בוקע, הפתוגנים הקדומים מתעוררים, האוקיינוסים מתחמצנים, האזורים המתים מתרחבים, הזרמים מואטים, היערות בוערים, האקוויפרים מתרוקנים, הקרקע נשחקת, המינים נכחדים, התרבויות נעלמות, המאביקים נעלמים, הפוריות צונחת, המחלות מתפשטות, הערים נצלות, התשתיות מתפוררות, הקרום רועד, הרי הגעש מתעוררים, סיבוב כדור הארץ מאט, הפליטים נודדים.
"החיים שלי מלאים תודה לאל." "אני בתהליך." "אין פרחים בלי בוץ." "זו ראיה מאד מצומצמת. יש הרבה יותר ממה שאתה מתאר." "נו, באמת, תמיד יש משהו." "בוא נראה את המשחק."
זו אינה רשלנות. זו בורות מטופחת. מערכת שלמה של ידע, מדע, נתונים - נגישה, זמינה, חינמית - ומדינה אחר מדינה, תאגיד אחר תאגיד, אדם אחר אדם, בוחרת שלא לדעת. בוחרת בערפל. בוחרת במגבת החמה. בוחרת בעדכון הפוליטי. בוחרת במשחק. בוחרת בחופשה. בוחרת בתפאורה העמומה והמשעממת על פני החזית המבעיתה.
הבורות המטופחת של הגחמני המקומי - הנשענת על המיתולוגיה שהמסע שלו הוא מרכז הסיפור, והביוספירה שממנה הוא עשוי היא רק במה - כשמכפילים אותה ב-800 מיליון, נהיית רצחנית. לא מתוך כוונה. מתוך מנגנון הישרדות שהפך לדת, ודת שהפכה לכת מוות.
***
5. מה שנשארהשער. קיצוב והנמקה. תכנון מראש. הפקדה. הופעה. לא כ"פתרון" למשבר הביוספרי - כבר לא. אי אפשר "לפתור" את המסת הקרחונים. אי אפשר "לעצור" את התמוטטות שולחנות הקרח באנטארקטיקה ובגרינלנד. אי אפשר "לתקן" את החמצת האוקיינוסים, או להחזיר את 75% המינים שנכחדו, או למלא מחדש את האקוויפרים, או לשקם את הקרקע שאבדה, או להשיב את התרבויות שנעלמו.
מה שאפשר - מה שעוד אפשר - זה להתכופף. להכיר במציאות. להפסיק לברוח. להכיר בכך שהביוספרה אינה תפאורה לשום מסע. היא המסע. היא המסע היחיד. היא המקור, הרחם, הבית שקודם לכל סיפור אנושי שאי פעם סופר עליה, ועולה על כולם. להכיר בכך שהמשחק, הפוליטיקה, החופשה, הרכילות - כל הדברים החשובים - הם התפאורה. ושהבית, שתמיד היה הרקע, הוא הדבר עצמו. ושהבית בוער.
לבנות איי חוסן. לקצוב. לתכנן מראש, להפקיד, להופיע. לא כדי להציל את הכול. כדי להציל את מה שעוד אפשר. כדי להיות בני אדם בתוך הקטסטרופה.
הגחמני לא יתכופף. הוא ימשיך במסעו. הוא ימשיך להבטיח, להתאדות, לתרץ, להתעדכן, להתווכח, להזמין, לטוס, לראות משחקים, לשלוח "אני מתגעגע", להתיז תרסיס - עד שהמים יעלו, או האדמה תרעד, או המתאן ייחנק, או הקרקע תיסחף ברוח, או המזגן יפסיק לקרר, או הילדים יפסיקו להתקשר. והוא עדיין יגיד "אני בתהליך." הוא יישאר הגיבור של הסיפור שלו - הדרמה הגדולה המתחוללת על במה שמעולם לא טרח לשים לב שהיא בוערת.
אבל העץ שמתכופף - שורד את הסערה. העץ שמתנגד - נשבר. הגחמני והגחמנים הם העצים המסרבים להתכופף. אבל מי שרואה - מי שמסוגל להכיר בכך שהבית בוער, שהקרחונים נמסים, שהמינים נעלמים, שהאקוויפרים מתרוקנים, שהאוקיינוסים מתים, שהפוריות נופלת, שהעתיד מתכווץ - יכול לבחור אחרת. לא גרנדיוזיות. לא "פתרונות". לא "מסע". לא "חיים מלאים". התכופפות.
התכופפות היא האסטרטגיה של מי שמכיר בכך שהאנרגיה הזמינה הולכת ומתדלדלת, שהביוספרה מתפרקת, שמה שהיה לא יחזור. היא אסטרטגיה של בנייה בתוך ההריסות: איי חוסן, קהילות, רשתות תפטיריות, מיסוי פרוגרסיבי, בעלות ציבורית על אמצעי ייצור, תכנון דמוקרטי של המטבוליזם המשותף. היא אסטרטגיה של שער—קיצוב והנמקה במקום גחמנות, תכנון מראש במקום דחף, הפקדה במקום הבטחה, הופעה במקום התאדות. לא כי זה יציל את הכול. כי זו הדרך היחידה להישאר בני אדם בתוך מה שמגיע. כי הביוספרה - האמיתית, הבוערת, היחידה - אינה תפאורה. היא הסיפור. היא תמיד הייתה. להתכופף, כדי לא להישבר.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!