פוריות הגבר וחורבן בית המקדש השני / יזהר בן נחום
מאמר זה נכתב בערב תשעה באב. מה משותף לחורבן בית המקדש השני ופריות הגבר? בשני הנושאים מדובר במיתוסים מופרכים בדבר קשרים סיבתיים שאין להם אחיזה במציאות. בנושא פוריות הגבר מקשרים המיתוסים המופרכים בין זקפה, איכות הזרע, קול עבה, כמות השיער במקומות שונים בגוף ואופי נחוש. היחידה מבין התופעות שנמנו לעיל שיש לה השפעה על היכולת להביא ילדים לעולם היא איכות הזרע.
בנושא חורבן בית המקדש השני מקובל להפריד את האסון לשלושה מרכיבים: מדיני, דמוגרפי ודתי ("אמר רבי יוחנן ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו" - גיטין נו, א). אף אחד משלושת המרכיבים אינו מעוגן בעובדות ההיסטוריות. בית המקדש השני חרב בשנת 70 לספירה, 133 שנים אחרי אבדן העצמאות המדינית של היהודים בארץ-ישראל. לגבי המרכיב הדמוגרפי: המושג "גלות" מתאר שינוי דמוגרפי שניתן להגדירו באמצעות שני פרמטרים:
2. רוב היהודים בעולם חיו מחוץ לארץ-ישראל. מדובר בתהליך הדרגתי שהחל לפני שנת 70 לספירה ונפרש על פני מאות שנים.
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867)
***
ואשר למרכיב הדתי: חורבן בית המקדש השני הביא לקיצה של הקרבת הקורבנות. את דעתם השלילית של הנביאים על הקרבת קורבנות אפשר למצוא בכמה מקומות (ישעיהו א, י"א, ירמיהו ז', כ"א-כ"ב, הושע ו', ו', מיכה ו, ו-ח). בעקבות חורבן בית המקדש חל בדת היהודית שינוי חיובי. את מקומם של הכוהנים מקריבי הקורבנות תפסו מנהיגים רוחניים. ליל הסדר וההגדה החליפו את קורבן הפסח ולבני העם היהודי ניתנה אפשרות לביטוי מעשי של זהותם בכל מקום שבו הם נמצאים. היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום – הטקסים והמנהגים, הטקסטים, המוסדות והתפקידים – התפתחו ברובם אחרי חורבן בית שני.
ולמה כל זה קרה? גם אתיאיסטים גמורים מקבלים לצורך זה את הגמרא כמקור היסטורי אמין: "מקדש שני מפני מה חרב מפני שהייתה בו שנאת חינם" (יומא ט, ב), אבל למלחמת האחים במהלך המרד הגדול בשנים 70-66, כולל שריפת האסמים, לא היתה השפעה על תוצאותיו. גם לו היו היהודים מאוחדים לא היה להם סיכוי בהתמודדות צבאית מול האימפריה הרומית. הבעיה היא שרבים וטובים בימינו מעדיפים שלא לבזבז את זמנם וכספם על לימוד מקצוע שאין בצידו פרנסה מובטחת כמו היסטוריה ולכן אין להם בעיה להתריע מפני הסכנה של חורבן בית שלישי.
או קיי, תגידו עכשיו. נניח ששכנעת אותנו שהביטוי "חורבן בית שלישי" איננו מוצלח. האם ההכרה בכך אמורה להרגיע את החשש מפני מלחמת אחים בדורנו שעלולה לסכן את המשך קיומה של מדינת ישראל? לא זה מה שאני מנסה לומר. הסכנה קיימת ועלינו לעשות כל מה שביכולתנו כדי למנוע אותה, אבל אפשר וצריך לנהל את המאבק הזה בלי לסלף את ההיסטוריה.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!