זיכרונות / גדעון ברקני
1. יללות חתולים מיוחמים בלילה מעבירות בי צמרמורת וצרימה קלה באוזני אף היום.
כשהייתי ילד בפעוטון, בערך בגיל ארבע, היינו, בלילות הקיץ החמים של עמק הירדן, ישנים בחוץ, בחצר גן הילדים. המטפלות היו מוציאות את המיטות החוצה ומסדרות אותן בשורה ישרה, אחת ליד השנייה, תחת עץ הצאלון הגדול. למיטות הברזל שהיו למעשה לולים, הייתה מסגרת ברזל גבוהה עם ווים בפינות, עליה היו תולים כילה להגנה מפני היתושים.
שכבתי בשקט, מאובן, מפוחד ומבועת מהצלילים הצורמניים והחזקים. שערותי סמרו ועור הקרקפת התמלא זיעה קרה.
לפתע הם החלו להתקוטט ולריב, לצרוח אחד על השני ואז לאחר רגע של שקט קצר, הם נפלו מהענף ישר עלי. הכילה לא הצליחה לבלום אותם. הפחד והכאב של פגיעת גופם של החתולים בגופי שיתקו אותי. הם מיד ברחו משם בריצה מהירה, משאירים אותי קפוא, מבוהל וחסר אונים.
הפחד והכאב מפכיעת החתולים היה משתק (עיבוד AI)
***
2. ריח פטריות שנאספו בשדה בטיולי שבת חורפית, מעורר בי את תחושת השמחה וההנאה מיצירי הטבע המופלאים הללו. "פטריות שדה" קראנו להן, האפורות עם הראש החלק והמבריק והרגל הלבנה.למעשה אלו שני ריחות – האחד של הפטריות הטריות שאספנו לשקית פלסטיק שלתוכה אהבתי לתחוב את אפי. הייתי שואף את הריח החזק והמגרה מלוא הריאות, שוב ושוב.
הריח השני היה של הפטריות, לאחר שאמא קילפה וחתכה לקוביות ואז הטילה אותן אל הסיר החם, מלווה ברעש רתיחה פתאומית. הריח הזה היה עולה עם האדים של הקוביות המתבשלות והמבעבעות בסיר, לשם מיצוי המים הרבים שהכיל "בשרן" הספוגי והרך.
לסיום התהליך היא שפכה עליהן את בלילת הביצים (בלי בצל מטוגן...) וקיבלנו מעדן מלכים שלטעמו הנפלא אני מתגעגע...
געגול ל ריח פטריות שנאספו בשדה בטיולי שבת חורפית (עיבוד AI)
***
3. כשהיינו בגן המשותף, היינו חייבים לישון בצהריים. בבית הילדים היו חדרי שינה ובהם 4 מיטות. כל יום אחרי ארוחת הצהריים, שאכלנו בבית הילדים (לינה משותפת, זוכרים?...), היינו הולכים לישון מה שהיום נקרא שנ"צ...
בימי הקיץ היו המטפלות הולכות הביתה ואת מקומן הייתה מחליפה נערה מהמוסד החינוכי, בדרך כלל בכיתה י"א או י"ב. היא הייתה מנקה את פינת האוכל, מקפלת את הכביסה הנקייה ומכינה את מה שקראו אז "ארוחת ארבע".
יום אחד התעוררתי לקול צעדים מהמסדרון הארוך. הרמתי את ראשי לראות מה פשר הקולות וראיתי את המטפלת הצעירה עוברת עירומה הלוך וחזור. זכורות לי שערותיה השחורות וגופה החשוף. נדמה לי שהייתה זו הפעם הראשונה שראיתי אישה צעירה, במלוא הדרה החטוב, שלא הייתה מודעת למבטי, ולכן לא הסתירה דבר ולא נמלטה משם בצריחה.
זכור לי שהתפלאתי איזו סיבה יכולה להיות לה לחלוף במהירות כך במסדרון ומדוע היא איננה לבושה... במחשבה נוספת, לא היה לי לגמרי ברור, מה היה קורה אם היא הייתה מבחינה בי, ואולי...
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות