"איך אתם מתכוונים להביא את הערבים לקלפי?" / ענבל וורטמן שהם
זאת שאלה שאני נשאלת שוב ושוב.
התשובה שלי פשוטה והיא שאני לא מתכוונת "להביא את הערבים" לשום מקום. אזרחי ישראל הערבים הם כחמישית מאזרחי המדינה. הם לא קהל יעד שמפעילים עליו קמפיין חודשים לפני הבחירות.לא נזכרים בחברה הערבית רק כשצריך קולות. זוכרים אותה כל השנה.
נזכרים בה בשנת 2025 כשנרצחו בה 252 אזרחים ערבים. השנה הקטלנית ביותר שנרשמה מאז קום המדינה. נזכרים בה דרך פערים עמוקים בחינוך, בתשתיות, בתחבורה, בדיור, בתעסוקה ובשירותי הרווחה.
לצוות שלי בעבודה אני אומרת: "דרישה יכולה לבוא רק אחרי שיש קשר".
***
כך גם בפוליטיקה.אינני חושבת שהחברה הערבית חייבת לי את קולה, ואין לי שום תחושת בעלות עליו. בעתיד, אם אוכיח עשייה, אולי תהיה לי הזכות לצפות לאמון.
לכשנהיה מפלגת שלטון, האחריות שלנו היא לבנות שותפות אמיתית: להיות נוכחים גם בין בחירות, לעבוד עם הנהגה מקומית, להשקיע בביטחון האישי, בחינוך, בדיור, בתעסוקה ובשירותים הציבוריים, ולהיאבק באפליה ובגזענות. לא כמחווה ולא כטובה, אלא כי זו חובתה של מדינת ישראל כלפי כל אזרחיה.
אמון לא מבקשים ולא מביאים. אמון בונים.
בבי"ס בטובא זנגריה לאחר "ביקור" צבי סוכות והמסור החשמלי (צילום: אליה צוקר)
ענבל וורטמן שהם מתמודדת בפריימריז של מפלגת הדמוקרטים
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!