חסר רכיב

אני והפוליטיקאי שלי – ספר מסוכן / תום נבון

05/07/2026

לו הייתי ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון לאומי, הייתי כעת בדילמה. אם יתפרסם ספרו החדש של אמנון ארבל, 'אני והפוליטיקאי שלי' (פרדס, 2026), הוא עלול לחשוף בפני הציבור את כל שיטות המניפולציה שאנחנו מפעילים עליו. אם אנסה לאסור את פרסום הספר, רק אסייע לו ביחסי הציבור ואעורר את העניין בו. כך או כך, הספר יסייע לקוראיו לפתח את כושר הביקורת הפוליטית שלהם ובכך יקשה עלינו להמשיך ולערער את הדמוקרטיה הישראלית.

גילוי נאות: לפני עשרים ומשהו שנים אמנון, בן בית העמק, לימד אותי קורס 'חברה וכלכלה' במכינה הקדם-צבאית ע"ש רבין באורנים. אני זוכר היטב עד היום את חדוות הגילוי של רבדים סמויים בפוליטיקה ואת תחושת ההתפכחות שבהבנת מנגנוני הכלכלה המדינית הקובעים את גורלנו. זה שנים רבות שאמנון מלמד צעירים בתנועות הנוער ובמכינות הקדם-צבאיות את רזי הניתוח הפוליטי הביקורתי. עלינו להודות לו על שבחר להעלות על הכתב בספר, לצעירים ומבוגרים כאחד, את התובנות ודרכי המחשבה שפיתח (בהשראת מורים נוספים באורנים, כיגאל וגנר, עודד בלבן, איל כפכפי ואחרים).

***
אין זה ספר עיון יבשושי, אלא סיפור עלילתי הכתוב בסגנון ספרותי. זהו סיפורו של קיבוצניק צעיר בשנות ה-90, בעל מודעות פוליטית ושאיפה יוקדת לתיקון חברתי, העושה את צעדיו הראשונים בזירת הפעילות הפוליטית, כעוזר פרלמנטרי של חבר כנסת ותיק ומשופשף. הספר מגולל את התפתחות יחסיהם של העוזר ו"הפוליטיקאי שלו" ומתחקה אחר תהליך הגילוי שהראשון חווה (באופן שמזכיר לי את התהליך שאני חוויתי בשיעורים של אמנון במכינה). ככל שהצעיר מפתח בהדרגה הבנה מחודדת יותר של סודות המקצוע הפוליטי, ובמקביל הפוליטיקאי רוחש לו אמון גובר, כך חושף המנטור בפניי תלמידו עוד ועוד מ"כלי העבודה" שלו. בעקבות זאת מתחבט העוזר בשאלה האם ירצה להמשיך במסלול של קריירה פוליטית, לנוכח המציאות שהוא מגלה מאחורי הקלעים.

בסדרה של דיאלוגיים סוקרטיים דנים השניים בשאלות החשובות ביותר להבנת הפוליטיקה: למה שפוליטיקאי ייבחר להיראות בפני הציבור כטיפש? האם לפוליטיקאים יש פליטות פה? למה שפוליטיקאי יחבק את אויבו ויקלל את אוהבו? מה ההבדל בין פוליטיקה לאידיאולוגיה? מה מסתתר מאחורי סבך היחסים בין הון לשלטון? מה מקומם של הרגשות בפוליטיקה? האם יש מוסר בפוליטיקה?


קריאה באני והפוליטיקאי שלי, תעזור להטות את כף המאזניים בבחירות

***
שורה אחרת של שאלות נוגעת לא רק באופן פעולתו של הפוליטיקאי, אלא באופן שבו מבין הציבור את הפוליטיקה: מדוע אנו מעדיפים סיפור טוב על פני האמת? למה ציבור משכיל מתנהג בפוליטיקה כאספסוף? מהי "טובת המדינה"? מדוע אנחנו מתייחסים לתקציב המדינה כמו לתקציב המשפחתי שלנו, למרות שלמעשה הוא פועל הפוך לחלוטין? איך הציבור יכול להיות מעורב בפוליטיקה בצורה מושכלת ומשפיעה יותר?

יש משהו מייאש בחשיפת כל המניפולציות שפוליטיקאים מצליחים לבצע פעם אחר פעם בציבור שלנו ואנחנו שוב ושוב נופלים בפח. יחד עם זאת, דווקא חשיפה זו מעוררת תקווה שיכולה להיות פוליטיקה אחרת, שתשתף את הציבור באופן גלוי ובוגר יותר, כפי שראוי במשטר דמוקרטי. השינוי הזה תלוי בנו, ציבור האזרחים והאזרחיות. ככל שנפתח כלים לניתוח פוליטי ביקורתי, כך יקשה על הפוליטיקאים שלנו להוליך אותנו שולל והם יידרשו לנהל איתנו שיח פתוח וענייני, שאינו משטיח מורכבויות לכדי סיסמאות.

פעם אמר מוקי צור על ספרה של הכלכלנית אסתר אלכסנדר, 'כוח השוויון בכלכלה', כי אילו קראו אותו 5,000 חברי קיבוצים, סופו של המשבר הכלכלי בתנועה הקיבוצית עשוי היו להיות פחות מר. אעז ואומר כי אילו יקראו את ספרו של אמנון ארבל בחודשים הקרובים אפילו 5,000 או 10,000 אזרחים – ובמיוחד מי שעוסקים בפעילות ציבורית, במחאה או במפלגות – הדבר עשוי להטות את כף המאזניים בבחירות הקרובות הגורליות.

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

ק מלכיה

נדב ספיר | 6/7/2026

מסקרן היותר טקנה אקרא וטפיץ

דפים לוח אלקטרוני

נמצאו 0 תוצאות
הוספת דף
חסר רכיב