חיפשתי כותרת / שמשון ליבמן
חיפשתי כותרת לימים הללו. חיפשתי כותרת למה שמתרחש סביבנו...בתוכנו...
חיפשתי כותרת לדברים מטה, ניסיתי להתחכם ... אולי משהו "מפוצץ" שימשוך תשומת לב.
חיפשתי דרך משל, או דרך מכחול, לתאר את הפשר או המשמעות... אם בכלל עוד יש מוצא? אולי תקווה?
עצמתי את עיניי. כך קל יותר לרכז את המחשבות. והנה הפנים, מבטים שואלים, מודאגים, של חברים שכבר אינם עמנו. הם השאירו עקבות של דם בנתיבי הארץ הזו. הם הלכו אחרי הדגל ...אחרי ההמנון... אחרי ההבנה שזה הבית של כולנו...."ביחד".
האם יש פה דגל? האם יש פה יחד?
האם תופיע הנהגה אחראית להאמין בה? האם יש פה איזה למה למענו נישא את המשפט האלמותי: "טוב למות בעד ארצנו"?
האם יש פה מי שנותן ומי שרק לוקח?
האם יש פה דרך וערך לילך לאורם?
האם לצד תרבות הכוח עוד יש מקום למוח, לרוח?
האם יכולה להיות אחדות או לפחות שותפות לגורל לייעוד?
האם יש בסיס יושרה ודרך ארץ לזכות "משרתי הציבור" ( ככל שהמושג ברור)?
***
עוד ועוד שאלות המובילות לשאלה קיומית, היונקת את כוחה מחזון המייסדים של המדינה בסבב הזה ... או, שמא, אנחנו בעוד סבב היסטורי שיסתיים כמו בשיבה המוכרת לגלות.ומתוך כל אלו: האם אנחנו לפתחה של מלחמת אחים או שבטים?
ואם הייתי בוחר בדרך המכחול, הייתי אוחז בו ברעד ובענווה ומצייר דמות האוחזת ברימון (לא הפרי שגרעיניו האדמדמים מסמלים זכויות לחגי ישראל). והדמות מישירה מבט אל הידיים הרועדות האוחזות בו ... והניצרה כבר לא בנמצא... זיעה בורקת על מצחו ...האם ישליך? האם עוד ימצא ניצרה? רגע שברירי ... והדמות זו ישראל. רגעים לפני הפיצוץ... ו"באין חזון (ואין מנהיגות אחראית) יפרע עם".
החבר שרוצה לקפריסין אמר: בשכונה ליד, לא אממן פרזיטים (מ-ashdodnet.com)
***
רגעים לפני התרסקות. והעולם מסביב מביט בהשתאות. האם אכן יצירת המופת אוכלת את עצמה?
הנה כי כן, הכותרת מלאה מילותיה, מסמנת את סך התהיות המסבירות את האירועים המסוכנים שישראל חווה.סצנות מהחיים .... חברי הטוב (ארץ ישראל היפה) קיבל הודעה מביתו שעזבה לבירה אירופאית עם שלושה נכדים באומרה: "אבא אני לא אגדל את ילדיי בישראל". חבר טוב אחר שהתבייש לרגע, שיתף אותי בהחלטתו לעזוב לקפריסין השכנה: "בשכונה ליד. משם אגיע לעבודה בארץ. אבל רוצה קצת שקט. קצת שפיות. לא לשלם מיסים לפרזיטים" וכד'... והקשה מכל, זוגות צעירים רבים שאומרים: " אם לא יהיה שינוי בבחירות הקרובות... נעזוב". סצנות מהחיים.
סדום ועמורה. דברי נביא או תמונת מציאות?
***
לא נתעלם מכך שבטבורה של ארץ, אנשים טובים חפצי חיים מקוששים אחרי ערכים אנושיים, הומניים, ליברליים... מחפשים דרך ארץ, נתינה, תרומה, לכידות, אחריות, חמלה ואולי הללו רק חלום.בפועל מנהיגות של שקר ושמירת האינטרס הצר של מי שניתן בידיו השלטון מטעמים של דמוקרטיה, ומכוחה הוא נוגס בה והורס חלקים טובים, מפלג ומפריד בבחינת "הפרד ומשול".
ובארץ שבטים מגלגלי עיניים, כשומרי הסף של עולם ישן וגלותי. יונקים מטובה של הארץ ואינם מכירים בחובותיהם כלפיה. חלקם גם לא מכירים בה. "נמות ולא נתגייס" ....סיסמת ההקרבה של הקרויים בפי כל : חרדים ....ועל מה הם חרדים?
וממול קנאים שעינם שלוחה להפיכת ההלכה לחוקתה של המדינה. מפרידים הם בין "גזע אדם" ל "גזע בהמה"... ותרומתם/הקרבתם המופלאה בהחלט, מותנית בשמירת המין הזכרי, חלילה שיפול בחטאו מפני המין הנקבי.
וצעירים על גבעות השומרון שועטים עם מקלות וכלי נשק בידיהם, לאמור: "כולה שלנו" ואין כללי מוסר יהודי חלים על מי שאינו יהודי.
האלימות גואה. הרציחות ברחובותיה של עיר וכפר. והללו נמדדים באחוזים "ביחס לשנה החולפת". מי זוכר שכל נפש היא עולם ומלואו, וכך גם לגבי "הגר והזר".
וצעירים על גבעות השומרון שועטים באמירה: "כולה שלי" (מקור: WAFA)
***
הטכנולוגיה שבתה את ליבנו ושאבה את תבונת הכוח מתוכנו. היהירות מלאה אותנו, "עם סגולה".היכן "הצנע לכת" שהגיע ממחוזות הציבור הדתי? האם הפכנו להיות דומים לשכנינו? שהרי הכוח הנדרש לקיומנו בשכונה הזו, נובע גם מתוך היותנו אחרים, המדברים לצד הנשק על מוסר אנושי ועקרון "בצלם נברא".
אם לא נשנה את דרכנו. בהבנת הנדרש מאתנו לעיצוב נכון של הדרך שבה הולכת ארצנו, יוכל החמאס על הריסות חיינו, לומר: הצלחנו. פירקנו אותם!!!
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
במדרון חלק
לצערי הרב מאד מזדהה עם כל שנכתב .לא אור לגויים אלא מדינת עולם שלישי
מה היאוש הזה לך?
ערב בחירות, מה זה היאוש הזה? הפסקת להאמין בנו?
לפחות רואים את הסוף...
שלנו
פצע וחבורה ומכה טרייה
אכן דברים נכונים כואבים הנוטעים רגש של יאוש ואובדן לנוכח שרירות הלב השחיתות וחוסר המוסריות של ממשלה כושלת פורעת חוק ודיןהמונהגת על ידי שקרן נוכל מפלג ומפקיר. המוביל ומחנך ומעודד לטרור יהודי והבאשת היהדות בעולם. אין לנו אלא להתעשת ברגע שלפני האחרון ולהסיר את החרפה והמיאוס. ממרום גילי ושאר הכח שנותר אני קורא לציבור העייף והמיואש לקום להתנער ולעשות לזה סוף בכל הדרכים החוקיות שיש במיוחד לא לתת לפייק ותחבולנים למינהם לשבש את הבחירות. ולא ללכת שבי אחר פרסונות עלובות כמו החולה הדמנטי והסנילי שמתחפש לרופא.
מזדהה
מזדהה - בהרגשות, המחשבות ובשאלות