בדמנו חיים / דודו פלמה
1. כמה מילים רפות ונואשות על הלילה האפל שמתוכו מגיחה בכל בוקר החוצה בשעטה צוהלת חברה ישראלית מבהילה ומטורפת, שכנראה נמצאת פה כבר הרבה זמן. ורק עינינו מוכות הסנוורים טחו מלראות שהיא כזאת. אבל אין ספק היא כזאת.
2. עשרות שנים של משלחות אל מחנות הריכוז בפולין ומשם לשירות צבאי בשטחים הכבושים, והתעמרות בבני העם הפלסטיני על בסיס יומיומי, כשכל זה עטוף בעטיפה מבהיקה ומנצנצת של קפיטליזם דורסני, ומתובל בדה לגיטימציה לכל מה שנקרא "שמאל", ברא פס ייצור שמזין היום ימין עז שבשוליו הרחבים משתכשכים גם 14 מנדטים של בן גבירים צעירים ונחושים לצאת ולהכות בכל מי שצריך.
3. האמת היא שכמי שעסק בחינוך מרבית חייו במקום הזה, אני מבין היום שכל אחד מאיתנו שחי כאן בשנים האלה, באמת כל אחד מאיתנו בלי יוצא מן הכלל, תרם בתורו משהו להרעת המציאות כפי שהיא נשקפת אלינו היום מן המראה. ואני לוקח אחריות על חלקת אלוהים הקטנה שלי באסון הקולוסאלי.
אולי אין הרבה מה לעשות כעת, אך אם כבר אווירת נכאים של שנות השלושים, אז אולי נצטרך להקים שוב את מחתרת הוורד הלבן. ולעזאזל אבל לא עולה לי כרגע שום אסוציאציה אחרת.
5. בדמנו חיים
– – לוּ הָיָה מִפְלָט אַחֵר מֵחֲלוֹמֵנוּ
נוֹסְקִים בִּשְׁמֵי הַתִּקְוָה הַתְּכֻלִּים
לִבְרֹא נֶחָמָה פּוּרְתָּא שֶׁל שִׁלֵּם וְנָקָם.
בְּדֶרֶךְ חַתְחַתִּים הָלְכוּ וְכָבְדוּ צְעָדֵינוּ
עֵינֵינוּ נֶעֱצָמוֹת מִכְּאֵב חֲלוֹם יְרוּשָׁלֵם
הָיִינוּ נִטְרָפִים בְּיֵאוּשׁ זְהָבָהּ הָעוֹמֵם.
יַם שִׂנְאָה וּמַאֲוָיֵי נָקָם
מִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים דַּקִּים
וְצוֹרְבִים שֶׁל עֶלְבּוֹן תּוֹסֵס
מְצַפֶּה בְּעֶרְגָּה לַיּוֹם בּוֹ
תַּקְהֶה הַשַּׁלְוָה אֶת דְּרִיכוּתֵנוּ.
לִסְדָקִים רְטֻבִּים חָמוּץ מִדָּם
נִגַּר חֲלוֹם הַתְּאֵנָה וְהַזַּיִת.
הָאִישׁ תַּחַת גֶּפֶן הַפְּלָדָה
זָחַל לְאַט לְבֵיתוֹ עִם רֶדֶת עֶרֶב,
בִּשְׂדֵה שִׁבֳּלִים חַדּוֹת כְּחֶרֶב
נִגְזַרְנוּ לְנֶצַח נְצָחִים
לִהְיוֹת נְכוֹנִים וַחֲזָקִים
לִהְיוֹת בְּדָמֵנוּ חַיִּים.
אֶת עֵינֵינוּ בְּרַק מַאֲכֶלֶת מֻנֶּפֶת אֶל
עָל שְׁנֵי בָּנִים עֲקֻדִּים עַל הַר מוֹרִיָּה אֶחָד
מְפֻכָּחִים וּמָרִים הֵקַצְנוּ מֵעֲקֵדַת הַחֲלוֹם – –
שַׁעֲרֵי עַזָּה
מַה לְפֶתַע כָּבְדוּ עַל כְּתֵפֵינוּ.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
התקווה
אוי למתישים ולמתייאשים עברנו את פרעה נעבור גם את זה, נכון שבכול דור ודור קמים עלינו לכלותנו ובפעם הזאת ממיטב תוצרת הארץ עושים זאת ,אך, נוכל להם גם אם בכוח בזרוע נצטרך, חולשה לא במקומותינו, "מה שאינו הורג אותי - מחשל אותי" ניטשה,2W יכול נוכל להם ונעלה בהר,
קץ הימים
דודו היקר. למרות נבואות החורבן הכל כך יפות שלך. אפילו לך אין מספיק דימיון, וכלי עבודה, כדי לתאר את החורבּן שמדינתנו עוברת. כבר אפשר לשמוע את היווצרות הסדקים, את קרום הארץ היפה הזאת מתפורר ומשאיר לנו זרמי לבה, שהולכים וכובשים את כל הארץ.