לבנון: מוטב על הקרוסלה מאשר על הקרוס / ד"ד מורן לבנוני
עד לא מזמן, היו שלומי אמוני חלום הריבונות הלבנונית, הנשיא ג'וזף עון וראש הממשלה נוואף סלאם, ספונים בבתיהם אבלים וחפויי ראש. הנשיא טראמפ, מנהיג המעצמה החזקה בעולם, חתם במו ידיו עם איראן, על הסכם, ולמעשה מזכר הבנות, הקובע כי לבנון נכנסה תחת כנפיה של הפטרונות האיראנית. איראן היא זו שתחליט, דרך שלוחיה בחזבאללה, מתי תחל מלחמת הרס וחורבן, והיא באיומיה, גם תקבע מתי יגיע השלום ומתי תיסוג ישראל משטחה של לבנון.
לאחר שנה ומחצה של קפאון פוליטי בלבנון, בהם לא ניתן היה לבחור נשיא לרפובליקה בשל סירובו של ארגון חזבאללה, ולאחר שבשל היחלשותו של הארגון, נבחר נשיא העוין את איראן וחזבאללה, והוא מצידו הביא לבחירת ראש ממשלה עוין אף הוא, השניים החלו בצעדים קטנים ומדודים לנסות להתנער מצילה של איראן: החל בהפסקת הטיסות הישירות לטהראן והחלשת היכולת להעביר כסף מזומן לתומכים, עבור בהידוק הפיקוח בנמלי הים ובמעברים היבשתיים למניעת הברחות ולבסוף, גולת הכותרת – החלטת ממשלה לפירוק המיליציות מנשקן.
אלא שלמרות הכוונות הברורות של הנהגת לבנון, הצבא לא הצליח לפרוק את חזבאללה מנשקו, גרר רגליו ובעיקר נמנע מכל עימות עם הארגון. כל אלה הביאו את תומכי חזבאללה להבין כי למרות התבוסה בשדה הקרב, בחזית הפנימית הארגון עדיין אוחז במושכות. אולם, מזכר ההבנות האיראני החזיר את הגלגל אחורה ואף מעבר לכך. שוב הוכיחה את עצמה מדיניות הסירוב, הכוח והאלימות אותה הנהיגה איראן.
חזבאללה יצא מנצח ותומכי הנשיא חזרו לביתם ללקק את הפצעים. בעצם ימי העשוראא, הימים הקדושים לשיעים החלים בימים אלה ממש, הצליחו חזבאללה ואיראן להוכיח כי מן המפלה יצמח ניצחון ורוחם של אימאם עלי – מנהיג השיעה ובנו חוסין, היא זאת אשר תנצח באחרית הימים.
***
אלא שכאן התהפכה העלילה והסומק שב ללחיי הממשל הלבנוני עם החתימה על הסכם המסגרת עם ישראל. החיוכים והצ'פחות בין נציג הנשיא עון, סימון כרם, לבין השגרירה נדא חמאדה מעווד ומארקו רוביו שר החוץ האמריקאי, ביטאו אולי טוב מכול כי במשחק השחמט הזה עוד צפויות הפתעות. לבנון החליטה לשוב וליטול את המושכות והכריזה על חישוב מסלול מחדש.
אין זה אומר שלבנון יצאה וכל תאוותה בידה. עדיין הצבא הישראלי נמצא ברכס עלי טאהר, חושף את מנהרות הפיקוד של משמרות המהפכה ומאיים במרחק נגיעה מעיר המחוז נבטיה; עדיין חזבאללה משחרר ברחובות בירות את צבא האופנוענים שלו בלבוש שחור ודגלים צהובים ומאיים להפיל את הממשלה ונציגי איראן מודיעים פומבית כי כל הסכם הוא בגידה בלבנונים ולעולם לא ייושם בשטח.
שגרירת לבנון ושגריר ישראל בארה"ב מתחבקים
***
חרף זאת, לשמחתם של הלבנונים, נכתב בהסכם "נסיגה ישראלית" (המותנית בפירוק המיליציות מנשקן) וכי ארה"ב תסייע בכסף ותפקח על התקדמות הביצוע, וכי יתקיים מנגנון שיחזק את צבא לבנון.
הסכם המסגרת שנחתם ב-26.6 ייבחן בדרך יישומו בשטח, והדרך עדיין ארוכה ורצופה חתחתים. הנספח הביטחוני להסכם, זה שעדיין חסוי, צופן בחובו מהלכים שכנראה יקדמו את הריבונת הלבנונית ויפגעו באיראן אבל אלוהים, כך אומרים, נמצא בפרטים הקטנים, והפרטים הקטנים הם מנגנון הפיקוח האמריקאי/לבנוני/ישראלי, והאופן בו יתפקד צבא לבנון "החדש", ובעיקר בעיקר – ההצלחות של צה"ל להמשיך ולהחליש את חזבאללה.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!