חסר רכיב

תא ביטול סכסוכים בלבנון (deconfliction cell) והשלכותיו האסטרטגיות על ישראל / ד"ר דן שיאון

27/06/2026

רקע: מנגנון הפיקוח הישן
הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 כונן מנגנון פיקוח מוסכם שכלל את ישראל, לבנון, ארה"ב, צרפת ויוניפי"ל. ישראל דיווחה על הפרות חזבאללה ישירות לוועדה, וכאשר צבא לבנון נמנע מלפעול, הוענקה לישראל הרשות לבצע פעולה צבאית עצמאית. מנגנון זה סיפק לישראל לגיטימציה בינלאומית וביטחונית מוסכמת לפעילותה בשטח.

חיזבאללה הפר את ההסכם וחיבר מחדש בין הזירות כאשר ישראל וארה"ב חזרו לתקוף באיראן ב-28 בפברואר. בעקבות זאת, איראן כללה את לבנון במסגרת "מסמך 14 הנקודות" להפסקת האש שעליו חתם טראמפ, והמפגש הדיפלומטי בשווייץ העניק לו פרשנות מרחיקת לכת לרעת ישראל.

השינוי המבני: מה הוסכם בשווייץ ב-21 ביוני?
השיחות המרובעות בשווייץ הולידו מנגנון חדש שממנו ישראל מודרת לחלוטין: "תא ביטול סכסוכים" (deconfliction cell), הכולל את ארה"ב, איראן, קטאר, פקיסטן ולבנון.

תצורה זו מחליפה את ועדת הפיקוח הקודמת. המשמעות המעשית היא פגיעה אנושה במעמדה הדיפלומטי בסכסוך: ישראל תוכל לדווח על הפרות רק בצורה עקיפה, בתיווך אמריקאי, בעוד שאיראן יושבת כחברה מן המניין בתוך התא ומעבירה מידע ודרישות באופן ישיר.

הישגי המשטר האיראני במנגנון החדש
• הדרת ישראל מהזירה הדיפלומטית: הוצאת ישראל מהמנגנון שוללת ממנה זירת לחימה מדינית חיונית ופורום מוסכם להצפת הפרות חיזבאללה.
• לגיטימציה לנוכחות איראנית: כניסת איראן לתא מעניקה לה דריסת רגל רשמית ונוכחות לגיטימית במנגנון בינלאומי המנהל את המציאות על גבולנו הצפוני.
• שינוי המבנה והפיקוד בשטח: איראן פרסה קציני משמרות המהפכה המשולבים כיום מבנית בשרשרת הפיקוד של חיזבאללה. המידע והמודיעין מהשטח יזרמו ישירות מאיראן וחיזבאללה אל תא ביטול הסכסוכים.
• דרישת נסיגה: בעוד צה"ל פועל בדרום-מזרח לבנון, איראן דורשת נסיגה ישראלית מלאה, על אף שארה"ב מאשרת כעת את המשך הנוכחות הישראלית.

הסתירות הפנימיות והכשל המדיני
מעמדה של ישראל חווה פיחות דרמטי: ממדינה ריבונית שוות זכויות, היא הורדה בהסכם למעמד של "צד לוחם" בעימות, המקביל לחיזבאללה – כששניהם מחוץ לתא. הצהרות נתניהו וכץ כי ישראל שומרת על זכותה להגן על עצמה מתבררות כמהלך של "מעט מדי ומאוחר מדי" מכדי לתקן את הנזק המדיני.

התפתחות שלילית זו היא תולדה של כשל מדיניות מתמשך: הסירוב של ממשלת נתניהו לקדם תהליכים מדיניים לאורך המלחמה בשילוב של שימוש יתר בכוח הצבאי והמשך המערכה הכוללת מול איראן, דרשו משאבים כלכליים, צבאיים ופוליטיים כבדים שהממשל האמריקאי לא היה מוכן לשאת עוד. נסיבות אלו הובילו את הנשיא טראמפ לכניעה מוחלטת לתכתיבים האיראניים, וישראל היא זו שמשלמת את המחיר האסטרטגי באיראן ובלבנון.

סיכום המצב האסטרטגי והשבר הדיפלומטי
ציר הרשע – המורכב כאן מאיראן, פקיסטן, קטאר וחיזבאללה, והמחויב להשמדת ישראל – קיבל מארה"ב מתנה אסטרטגית חסרת תקדים. במקום פירוק חיזבאללה, המנגנון החדש מעניק לציר לגיטימציה מלאה להגן על הארגון ולפעול בלבנון על קו הגבול בצפון.

קשה להשלים עם המציאות שבה לאחר כמעט שלוש שנים של לחימה רצופה – שבהן השיגו צה"ל וחיל האוויר הישגים אופרטיביים וטקטיים חסרי תקדים בעזה, בלבנון, בסוריה, בתימן ובתוכי איראן – זהו המיקום המדיני הנמוך שאליו נדחקה המדינה. תמונת מצב זו מטרידה ומדאיגה ביותר, ומחייבת שינוי כיוון אסטרטגי מידי.

המו"מ בשווייץ. אחרי שלוש שנות לחימה - ישראל במקום נמוך (malaymail.com)

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

דפים לוח אלקטרוני

נמצאו 0 תוצאות
הוספת דף
חסר רכיב