מרים גבעול המורה למלאכת יד / דודו פלמה
1. השנה הקדמתי מתמיד להיזכר במרים גבעול מורתי המיתולוגית למלאכת יד. לא יודע למה. אולי בגלל ההתרגשות מחילופי השלטון הקרבים והולכים. טפו טפו טפו. אולי בגלל הקיץ ושרפות הקוצים שהעשן שלהן מזכיר לי אותה תמיד. בכל אופן נזכרתי וכעת אני רוצה לספר לכם סיפור קטן, שכבר סיפרתי אותו בעבר אולי יותר מפעם אחת, על המורה למלאכה שלי מרים גבעול האגדית, ועל הדבר שהכי אהבתי לעשות אצלה - רקמה.
ולכן רקמה אז הייתה עדיין רקמה בלבד, ולא עוד איזה דימוי קלישאתי על קשר בין בני אדם. רק מחט וחוט, בד ואצבעות קטנות ומסורבלות שנדקרות כל הזמן מהמחט ומדממות עד זוב דם.
3. מרים גבעול הייתה מלמדת אותנו (אי שם בתחילת שנות השישים במאה הקודמת) מלאכת יד, אך לא חסכה מאיתנו גם את כל שאר הדברים המופלאים שידעה, כמו איך מתקנים חורים בגרביים, וסוגים שונים ומופלאים של תפרים, שאמורים היו להפוך אותנו לאזרחים מועילים, ולא מועלים כמו היום, בחברה הישראלית המתגבשת.
4. מרים גבעול הייתה אישה קטנת קומה ומקומטת, בעלת קול ניחר ומחרחר, כנראה כתוצאה מכך שהייתה נוהגת לעשן סיגריות מסוג 'סילון' (היו אלה סיגריות בלי פילטר, שבאו בחפיסה כחולה שעליה היה מצויר מטוס סילון ממריא בגאון, ולמטה היה כתוב "20 סיגריות מזרחיות". (ואף פעם לא הבנתי באמת למה קראו לסיגריות האלה "מזרחיות").
המורה מרים גבעול. בגפרור השלישי הסיגריה נדלקה (מאוסף פרטי)
***
5. כשהייתה מרים גבעול מסיימת סיגריה אחת מיד הייתה מציתה אחרת. בימים ההם מורים עישנו עדיין בכיתות ולא הבנו שזה כה מזיק לבריאות. אבל הבנו לליבה של מרים גבעול המורה למלאכה, כי אין סיכוי שהיא הייתה מצליחה לנשום אם לא הייתה מדליקה סיגריה.
6. מרים גבעול הייתה מציתה לרוב את הסיגריה באמצעות קופסת גפרורים שהייתה שולפת בטקס גדול ורב רושם מתיק שחור וקטן. קופסה שכמעט תמיד הייתה נופלת על הרצפה והגפרורים היו מתפזרים סביב. מרים גבעול הייתה נאנחת אנחה גדולה ומיוסרת ומתכופפת להחזיר את הגפרורים אל הקופסה, מוציאה מתוכה גפרור אחד נבחר, ואחר כך שני. בדרך כלל בגפרור השלישי היא הייתה מצליחה להבעיר אש בקצה הנכון של הסיגריה.
7. מאותו רגע שני כוחות טבע עצומים ומנוגדים היו פועלים על הסיגריה משני קצותיה. מצד אחד התקדמה האש שבערה מהקצה הבוער, ומנגד התקדם באטיות ובנחישות נהר של רוק שזרם משפתיה שאחזו בסיגריה הנרטבת והולכת מצידה השני. ואנחנו, האזרחים לעתיד שלומדים מלאכת יד, היינו מתערבים ברוב נבזותנו מי מהם יגיע ראשון לאמצע הסיגריה, הרוק שמרטיב את הסיגריה או הכתם הבוער שבקצה הסיגריה השני. ב-99 אחוז מהמקרים הרוק היה מגיע ראשון.
8. מרים גבעול מתה כבר מזמן. וגם אף אחד כבר לא מעשן היום סיגריות סילון. אבל עוד ימים רבים לאחר לכתה הוסיף עשן הסיגריות שלה להתאבך במדרכות העצובות בהן פסעה, עד שגם הוא התפוגג לגמרי. אפילו בזיכרוני. אבל היי כך למדתי לרקום!
9. כדי להוכיח שדובר אמת אנוכי, מצורפות תמונות של מרים גבעול ושל חפיסת סיגריות סילון. יודעי דבר שעדיין זוכרים, טוענים שלטבק שלהן היה טעם של קש מזרנים. ולמרות שעוד הספקתי לעשן כמה מהן אי שם באמצע שנות השישים, אני לא חושב שזיכרון טעם העשן שהן הותירו בי יגרום לי לחלוק עליהם.
סיגריות סילון. טבק בטעם של קש מזרנים
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
אהבתי
תיאור מדויק של דור שנעלם