כישלון דרמטי של נתניהו מול איראן / הרב גלעד קריב
ב-48 השעות האחרונות מתבררים פרטיו של הסכם הביניים בין ארצות הברית לבין איראן, ואיתם התמונה העגומה. המערכה מול איראן מסתיימת בכישלון דרמטי של נתניהו וממשלת ישראל באופן המעניק רוח גבית משמעותית לאיראן ולגרורותיה. ההישגים הצבאיים לא הניבו הישג מדיני נדרש, ההפך הוא הנכון.
בצד ההישגים האיראניים במשא והמתן – חיבור הזירות עם לבנון, הפשרת כספים מאסיבית, הכרה במעמד האיראני במצרי הורמוז, המסגרת העמומה בלבד לנושא הגרעין וההתעלמות המוחלטת מסוגיית הטילים הבליסטיים – מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית הכוללת ובזירה האזורית נמצא בשפל; מערכת היחסים עם הממשל האמריקאי מגיעה לצמתים דרמטיים שלא חווינו וראינו אי פעם.
רבים ממהרים להשוות בצדק רב את ההסכם המתגבש להסכם של ארצות הברית עם איראן בתקופת הנשיא אובמה – הסכם שישראל הודרה ממנו בשל התנהלותו המסוכנת והחפוזה של נתניהו, ואשר בוטל לבסוף בלחץ ישיר של נתניהו על ממשל טראמפ. האמת הכואבת היא שההסכם הנוכחי גרוע ומסוכן פי כמה – גם כאשר לוקחים בחשבון כי מדובר בהסכם מסגרת לניהול משא ומתן להסכם ארוך טווח.
***
הסכם אובמה כלל ערבויות בינלאומיות, ההסכם הנוכחי לא. הסכם אובמה כלל התחייבות מפורשת של איראן שלא להחזיק באורניום מועשר, דבר שלא נכלל בשלב זה בהסכם הנידון. הסכם אובמה כלל פיקוח בינלאומי על מתקני הגרעין והסרת סנקציות רק בכפוף לעמידה בהסכם, בעוד שההסכם המתבגש כולל הסרה מיידית של סנקציות ולפי שעה אינו כולל כל מנגנון פיקוח בשלבי הביניים של ניהול המו"מ. ההסכם עם אובמה הותיר לישראל חופש פעולה בלבנון וכלל לא קשר בין הזירות. ההסכם הנוכחי כובל את ידי ישראל.
בהצהרתו הזחוחה והיהירה לתקשורת, ניסה נתניהו לטשטש את המטרות הגרנדיוזיות שעליהן הכריז בתחילת מבצע “שאגת הארי”, ובראשן "הסרת האיום מאיראן" – אבל "הארכיון זוכר". כבר ביומו הראשון של מבצע “שאגת הארי”, בצד התמיכה בכוחות הביטחון, הצבתי את תמרורי האזהרה הבאים ביחס לניהול המבצע: הצורך ביעדים ברורים וצנועים ובהכרעה מהירה, עצירת הצהרות הרהב חסרות האחריות מצד הדרג הפוליטי, ויצירת תיאום מלא עם מדינות המפרץ ומדינות ערב המתונות ביחס ליעדי המבצע.
השדולה לקידום ביטחון אזורי בכנסת. משרטטים את הצעדים לזירות השונות (אתר הכנסת)
***
אף אחד מן התנאים לא התקיים. במקום לנהל מהלך צבאי ממוקד מול תוכנית הגרעין ותוכנית הטילים הבליסטיים, ככל שהדבר נדרש על בסיס תמונת המצב המודיעינית, נתניהו גרר את ישראל ואת ארצות הברית למהלך יומרני ומסוכן, שבמידה רבה מתפוצץ לכולנו בפרצוף.
ובכל זאת, לאור השאלה החוזרת והנשנית, ראוי גם לומר בבירור מה היה צריך להיעשות אחרת.
מעבר לעובדה שההנהגה שלנו לא הייתה מובילה מלכתחילה למצב של "איראן סף גרעינית", של טבעת אש סביב מדינת ישראל, ושל חמאס מועצם ורשות פלסטינית חלשה ניתן היה – וצריך היה – לנצל את ההישגים הצבאיים של מבצע "עם כלביא" על מנת לקדם מהלך אזורי משמעותי בחסות אמריקאית ובמעורבות משמעותית של סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים וירדן. מהלך מסוג זה היה מבודד את איראן, מחליש דרמטית את השפעתה באזור, ושוחק עוד יותר את כוחן של גרורותיה.
***
מול דוקטרינת נתניהו של "הפרד ומשול" בין הזירות השונות (יהודה ושומרון ועזה, הסוגיה הפלסטינית, הסוגיה האזורית וכו'), תפיסת העולם המדינית והביטחונית שלנו מכירה בשתי אמיתות שאין להן תחליף. הראשונה – העדר יוזמה מדינית משמעותית והובלה מדינית שוחקת עד דק כל הישג צבאי. השנייה – במזרח התיכון כל הזירות קשורות זו בזו. מי שמבקש לחזק את ממשלת לבנון ולהכריע את החמאס, לא יכול לעשות זאת בד בבד עם מהלכים בשטחים שמרחיקים את מדינות המפרץ ואת מדינות ערב המתונות ממעורבות עמוקה בתהליך.
את המסרים האלה הצגתי בכינוס של השדולה לקידום ביטחון אזורי בכנסת השבוע – עוד בטרם התבררו מלוא פרטי הסכם הביניים. השדולה הוקמה על ידי בשיתוף עם הקואליציה לביטחון אזורי, ובמהלך השנתיים האחרונות רתמנו להובלה שלה שותפים מסיעות שונות באופוזיציה. השדולה נועדה לשרטט בבירור את הצעדים המדיניים שיש לנקוט בהם בזירות השונות – בעזה, בסוריה, בלבנון, וגם מול הפלסטינים.
אסף לנגלבן ראש מוא"ז גליל עליון. לייצר מציאות אחרת עבור ילדי הצפון (מערוץ הכנסת)
***
במסגרת ארבעה כינוסי השדולה בשנתיים האחרונות אירחנו לראשונה בתולדות הכנסת דוברים סעודים, סורים ולבנונים שפנו ישירות לציבור הישראלי. העובדה שבכל כינוסי השדולה התייצבו שגרירים ונציגים דיפלומטיים ממדינות רבות מהאזור ומרחבי העולם מעידה על הכמיהה של העולם להנהגה ישראלית שמבינה את חשיבות היוזמה והמעשה המדיניים.
בכינוס הנוכחי של השדולה עסקנו באתגרים הביטחוניים ובהזדמנויות המדיניות מול לבנון. אירחנו חמישה דוברים לבנונים, את יו"ר המפלגה יאיר גולן, שורה ארוכה של מומחים וגורמי מחקר. הכל במטרה לקרוא למיצוי כל אפשרות לקידום מהלך מדיני ישיר, אזורי ובינלאומי מול ממשלת לבנון, שיסייע בפירוק חיזבאללה מנשקו.
״אנחנו אלו שרואים בעיניים, הילדים שלנו שרואים בעיניים ממשגב עם, ממלכיה את לבנון. אנחנו רוצים שלום. אף אחד לא חפץ בהמשך המלחמה. אני מקווה שלא הכוח של איראן ולא הכוח של החיזבאללה יקבע, אלא הכוח של השלום, של מציאות שפויה.״
***
מילותיו של אסף הן ציווי כבד משקל שרובץ על כתפינו, לעשות כל שביכולתנו על מנת לייצר מציאות אחרת עבור ילדי הצפון, וילדי ישראל כולם. מציאות שמשלבת בין הרתעה צבאית ונחישות ביטחונית לבין יוזמה מדינית וחתירה להסדרים מדיניים, כמרכיב מכונן בתפיסת הביטחון.
במציאות הפוליטית הנוכחית ובקווי המתאר של מפלגות גוש השינוי, המשימה הזו מוטלת בראש ובראשונה על כתפי הדמוקרטים. מול המחדל הנורא וכוונות הזדון של נתניהו ושותפיו – וגם מול השתיקה של חלק גדול משותפינו לגוש השינוי – הקול המדיני והביטחוני של הדמוקרטים נחוץ מתמיד.
בכנסת הבאה ובממשלה הבאה עלינו לדאוג להשמיע את הקול הזה באופן ברור ומעשי. הדרך לשם עוברת גם בהצבת הדמויות המתאימות בצמרת המפלגה וברשימתה לכנסת הבאה.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!