רגע לפני האפשרות שמשהו עומד להתפוצץ / ד"ר רונית מרזן
תארו לעצמכם כיצד נראית הזירה מנקודת מבטו של טראמפ: ארצות הברית משקיעה טריליוני דולרים, מחזיקה בסיסים ברחבי העולם, מפעילה נושאות מטוסים ומובילה קואליציות בינלאומיות, אך ברגעי מבחן נדמה שרק ישראל מוכנה לעמוד בחזית לצדה. אירופה מהססת, מדינות המפרץ נזהרות, מדינות אסיה מעדיפות להתרחק מהעימות, וכל אחת מושכת לכיוון אחר.
סעודיה מחזקת את יחסיה עם טורקיה, מצרים מעמיקה את קשריה עם סין, קטר ממשיכה לתמרן בין וושינגטון, טהראן ואסלאמאבאד, בעוד סין עצמה עומדת מן הצד, צופה בארצות הברית מכלה משאבים ואנרגיה במאבקים גיאופוליטיים, ובינתיים ממשיכה להתחזק כלכלית, טכנולוגית ומדינית.
לכך מצטרפים הנרטיבים שלפיהם נתניהו גרר את טראמפ למלחמה, שארצות הברית כבר אינה המעצמה הבלתי מעורערת שהייתה, ושהעולם נכנס לעידן פוסט-אמריקאי המזכיר את תהליכי השחיקה שעברו על וושינגטון אחרי וייטנאם, עיראק ואפגניסטן.
עבור טראמפ, אדם שבנה את הקריירה שלו על דימוי של כוח, ניצחון והכרעה, אלה אינם רק ניתוחים או קריקטורות וכותרות בעיתונים. אלו מסרים שעלולים להתפרש כפגיעה ישירה במעמדו ובמעמדה של ארצות הברית.
התחושה שהיריבים אינם חוששים מספיק, שבעלות הברית אינן מתגייסות מספיק, ושיותר ויותר שחקנים פועלים כאילו אפשר להתעלם מוושינגטון, היא תחושה שקשה מאוד למעצמה לקבל ובוודאי למנהיג כמו טראמפ.
לכן, אם בקרוב נראה מהלכים אמריקאיים תקיפים יותר מול איראן, לא בהכרח יהיה מדובר רק בשאלת הגרעין או הביטחון האזורי.
ייתכן שזה יהיה גם ניסיון להשיב על שאלה גדולה הרבה יותר: האם ארצות הברית עדיין המעצמה שמולה העולם מתיישר, או שמא העולם כבר החל להתנהג כאילו עידן ההגמוניה האמריקאית הגיע לקיצו.
מהלכים אמריקאים נגד איראן ייתכנו בלי קשר לגרעין ובטחון האזור (משאטרסטוק)
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!