טבעה השורף של הקנאות / הרב גלעד קריב
עוד לפני הפשיטה הנפשעת והאלימה של חרדים קיצונים על ביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג בלילה של יום רביעי, ישראלים רבים התמלאו תחושת קבס מול הזיהום המביש של הליך הבחירה במבקר המדינה. בעדכן השבועי אבקש להתייחס בקצרה לאירוע החמור, למניעיו של נתניהו וגם לכמה מסקנות שיש לקחת מן העניין.
כידוע, אחרי סבב הצבעה ראשון, בו הצליחה האופוזיציה לרתום לצידה חברי קואליציה שיצביעו נגד מועמדותו של עו"ד ראבילו, עורך דינו האישי והמפלגתי של נתניהו, ושהסתיים ב-60 קולות לטובת השופט אלרון לעומת 57 קולות עבור ראבילו, הופעל מכבש לחצים על חברי הליכוד מצד המפלגה להתיישר על פי רצונו של אדונם.
כשהחל הסבב השני, קמה מהומה במליאה עם הידיעה שחברי הכנסת מהליכוד מצלמים את עצמם מצביעים. היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפק, נתנה הנחיה לאסור הכנסת טלפונים בפרגוד ההצבעה, מחשש לשיבוש החשאיות שלה. אלא שיו"ר הכנסת אמיר אוחנה, הודיע למעשה כי מי שרוצה לתעד את עצמו "מרצונו החופשי" רשאי לעשות זאת.
בזה אחר זה צעדו חברי כנסת ושרים אל מאחורי הפרגוד ותיעדו את עצמם מצביעים למועמד של נתניהו, באופן שזיהם את ההצבעה החשאית תוך הפרה של חוק יסוד: מבקר המדינה, הדורש במפורש קיום בחירות חשאיות..
על חברי הליכוד, שהוכיחו פעם נוספת רפיסות והתבטלות מול נתניהו, אין על מה להתפלא. אבל כן ראוי להתעכב על הסיוע הישיר של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לשיבוש ההצבעה. ח"כ אוחנה אינו "רק" חנפן, כמו יתר חבריו לסיעה, אלא הוא מהשותפים המרכזיים של נתניהו להרס הדמוקרטיה הישראלית ולכרסום מעמדה של הרשות החשובה שהוא עומד בראשה. ח"כ אוחנה הוא שותף מלא ובכיר בהובלת המהפכה המשטרית ובמאמץ המתוכנן והקפדני לריסוק הדמוקרטיה הישראלית, ומן הראוי לצרוב כך את תדמיתו הציבורית – לא פחות מיריב לוין ומשמחה רוטמן.
המהומה בבחירת מבקר המדינה. רפיסות הקואליציה מול נתניהו (מדוברות הכנסת)
***
חלק מהתכנית לערעור הלגיטימציה של הבחירות הקרובותרבות כבר נכתב ונאמר על משמעויות המינוי של ראבילו; באשר לחקר טבח ה-7.10 שמוסד מבקר המדינה מעורב בו, באשר לפיקוח על ענייניו הכלכליים האישיים והמשפחתיים של ראש הממשלה, באשר לניגודי העניינים הרבים בהם הוא יהיה מצוי ועוד כהנה וכהנה. אבל אני מבקש להפנות את תשומת הלב להיבט שזכה לפחות תשומת לב תקשורתית וציבורית, ושהוא דרמטי אף יותר.
בידי מבקר המדינה מצויה הסמכות לבקר את ועדת הבחירות המרכזית ביחס לכלל ההיבטים המנהליים של מערכת הבחירות. היתר זה מעניק למבקר המדינה השפעה משמעותית ביותר על האמון – או חוסר האמון – של הציבור הישראלי בתהליך הבחירות, בהגנה עליו, ובלגיטימיות של תוצאות הבחירות. מבקר "מטעם" יוכל להקשות במכוון על התנהלותה של ועדת הבחירות ולפעול באופן שחותר תחת הלגיטימציה שלהן ותוקף התוצאות.
בימים כתיקונם ראוי היה להיזהר לחלוטין מהצגת האשמות מעין אלה. לצערנו – אנחנו לא בימים כתיקונם. כאשר ראש ממשלה מציג את עו"ד האישי והמפלגתי כמועמד לתפקיד מבקר המדינה – אין כאן חשד בכשרים, אלא חשד במי שהוכיח פעם אחר פעם שהוא לא כשיר ולא כשר.
נתניהו, שעוקב באופן הדוק אחרי הסקרים מכין את השטח לקעקוע תוצאות הבחירות במקרה של הפסד. הוא החל לעשות זאת בקמפיין נגד מינוי היועצת המשפטית החדשה של הוועדה והשחרתה, בהשתלחות בשופט נועם סולברג, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ובדרכים נוספות. הצבתו של עו"ד ראבילו בתפקיד מבקר המדינה מכוונת לפתיחת ערוץ נוסף להשגת אותה המטרה.
התפקיד של האופוזיציה בהקשר הזה ברור: ראשית, לדרוש מיצוי הליכים באשר לזיהום הליך הבחירות למבקר המדינה, תוך עמידה מתמשכת על חוסר הלגיטימציה של הליך בחירתו, ועל ניגודי העניינים המובנים בהם הוא מצוי. שנית - הדבר מחייב אותנו להגביר את מאמצינו – הן כיחידים, הן כמפלגה, והן כחלק מגוש השינוי – למנוע את הניסיונות לחבל בעבודת ועדת הבחירות, לקעקע את תוצאות הבחירות, ולהטיל בהן דופי.
***
תיקון לאורך זמן
לקח נוסף שיש לקחת מאירוע בחירתו המושחתת של עו"ד ראבילו לתפקיד המבקר נוגע למשימה החוקתית והמשפטית הגדולה שמונחת לפנינו, אחרי שנצליח לחולל את המהפך. אחד הגורמים שאפשרו את האירוע הוא הרף הנמוך ביותר של תנאי סף להצגת מועמדות לתפקיד המבקר והעדר דרישה חקוקה לתקופת צינון משמעותית. עניין זה אינו ייחודי לתפקיד המבקר. החוק הישראלי מעמיד תנאי סף נמוכים מאד למגוון תפקידים בכירים, מתוך רצון לכבד את חופש ההכרעה של נבחרי הציבור בהליכי מינויים ומתוך רצון לאפשר מגוון רחב של מועמדים. שוב – בימים כתיקונם מדובר על מגמה מובנת, אך לאור המקום העגום אליו הגיעה הפוליטיקה הישראלית, ראוי לבחון מגמה זו מחדש.
אחד מתפקידיה המרכזיים של מפלגת הדמוקרטים הוא לעמוד על כך שהממשלה הבאה שבאם תורכב על ידי גוש השינוי לא תסתפק רק בבלימה של המהפכה המשטרית. אירועי ארבע השנים האחרונות הם הוכחה כואבת לנחיצם של מהלכי חקיקה כדוגמת חוק הנאשם וחוק הגבלת הכהונה. בקואליציית השינוי הקודמת היו אלה השותפים שלנו לגוש שמנעו – גם אם במתינות – את השלמת מהלכי החקיקה האלה. הפעם הזו עלינו להתעקש עליהם כתנאי יסודי, בצד שורה ארוכה של מהלכים משפטיים וחקיקתיים שימנעו את קריסת המידות בפוליטיקה הישראלית.
בית השופט סולברג. היאחזות נתניהו בכיסאו, לא תבחל באף אמצעי (דובר המשטרה)
***
הערה אחרונה על טבעה השורף של הקנאותלקראת סיום, נקודה נוספת למחשבה. שני האירועים ביום רביעי האחרון - ההפגנה האלימה מחוץ לביתו של השופט סולברג ובחירתו של עו"ד ראבילו על פני השופט (בדימוס) אלרון - הם אירועים הקשורים דווקא בשופטים אשר תפיסותיהן מזוהות דווקא עם הצד השמרני של המפה הפוליטית. שני השופטים מונו הלכה למעשה על ידי ממשלות ימין, ונחשבו כמי שלא ניצבו חזיתית מול מהלכי המהפכה המשטרית של הממשלה הנוכחית.
אירועי יום רביעי האחרון הם עדות קשה לעובדה שכל הטיעונים על רפורמה משפטית לטובת גיוון מערכת המשפט יסודם בשקר. מחוללי המהפכה המשטרית אינם מעוניינים בשופטים שמרנים או בשיקוף קהלים ישראלים נוספים בבתי המשפט. הם מעוניינים בשופטים כנועים ובנושאי משרה שלא יאתגרו לעולם את דרכה והחלטותיה של ממשלת ימין.
אין תמרור אזהרה בוהק מזה לכך שקמפיין השנאה של מכונת הרעל, ומאמצי ההיאחזות של נתניהו בכיסא, לא יבחלו בשום אמצעי ולא יהססו לסמן מטרה מעל כל אדם - כדי להשיג את מטרתם.
המסר הזה עלה מהשלט המכוער והגס שהציב ארגון "חותם" החרד"לי בכניסה ליישוב בו מתגורר השופט סולברג לפני ימים אחדים. שלט בו מופיעה דמותו של השופט לצד תמונה שלי, ובתווך כלב חובש כיפה. על השלט נכתב – סולברג, תוריד את ידיך "הרפורמיות" מהרבנות הראשית. ימים ספורים לאחר מכן, המסר הזה תורגם גם להתקפה אלימה.
קורותיו של העם היהודי מלמדמות כי לאש השורפת של הקנאים ותאוות השררה והשלטון של פוליטיקאים מושחתים לעולם אין גבול. מי שנתפס כשותף אתמול, יכול למצוא עצמו נשרף היום או מחר מאותה האש ומאותה התאווה.
אנחנו נחושים להתייצב מול האש הזו, ולכבות אותה בבחירות הקרובות ובכלל.
גלעד קריב. מחוללי "הרפורמה" רוצים שופטים כנועים, לג מגוון דעות (דוברות הכנסת)
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!