המצב האסטרטגי של ישראל — הערכת מצב / ד"ר דן שיאון
מדינת ישראל מצויה במצב אסטרטגי שניתן להגדירו, אובייקטיבית, כגרוע. המלחמה מתקרבת לשנתה השלישית ללא סיום נראה באופק. חיילי מילואים משרתים מאות ימים, ובמקביל מממנת הממשלה השתמטות המונית של צעירים הלומדים בישיבות — כ-83,000 בחורים בגיל הגיוס, ששיעור גיוסם אינו עולה על אחוזים בודדים.
מאזן ההגירה של ישראל הפך שלילי בחדות: כ-59,000 תושבים עזבו בסיכום 2024, ובולטים ביניהם צעירים ובעלי מקצועות חיוניים. קשה לגנות אותם — לוותר על משפחה, עבודה ועסקים זו גזירה קשה, אך לשלם מכיסך כדי לממן את ההשתמטות של אחרים, זה טירוף של ממש. על רקע זה, המלחמה מאפשרת לנתניהו להתחמק ממשפטו ולדחות את גזר דין עד אחרי הבחירות — וזה נראה כיום כיעד המרכזי של המשך הלחימה.
ואולם ישראל אינה השחקן היחיד על המגרש. לוח הזמנים של טראמפ שונה בתכלית. בשבוע הבא ייפתח המונדיאל, ובעקבותיו יגיעו חגיגות 250 שנות עצמאות אמריקאיות ב-4 ביולי. טראמפ מבקש לנצל אירועים אלה כדי להחזיר יוקרה ותמיכה שאיבד, בעיקר בחוגי הימין וה-MAGA שמתחו ביקורת חריפה על המלחמה. חוסר ההתקדמות במשא ומתן עם איראן — על הגרעין ועל פתיחת מצרי הורמוז — הינו תפוח אדמה לוהט שהוא מנסה לגלגל קדימה מבלי שיתפוצץ בידיו.
המשחק האמיתי הוא בין איראן לארה"ב וישראל איננה בו (מקור : ShutterStock)
***
האיראנים קוראים היטב את המפה: חיזבאללה ממשיך לשגר כטב"מים לצפון הארץ, ואיראן יורה לעבר כוויית בה שוכנים בבסיסים אמריקאיים מרכזיים, ללא תגובה משמעותית. יותר מכך — ארצות הברית שחקה את מאגרי הנשק העיקריים שלה: טומהוק, פטריוט THAAD ואחרים. תקציב הביטחון של 1.5 טריליון דולר לשנת 2027 נועד לחידוש המלאי, אולם לפי אומדנים שונים, אחזור מלא לא צפוי לפני סוף 2029 — דבר המסביר את חוסר התיאבון של הממשל למעורבות צבאית נוספת.
ישראל אינה מקלה על טראמפ. המהלך התקשורתי של נתניהו השבוע — ההצהרה שישראל תתקוף ברובע הדאחיה שנועדה לרצות את הבייס שלו — הוציא מטראמפ את כל התסכול שהצטבר, ומכאן הקללות שלו שדלפו לתקשורת. הטענה כי נתניהו גרר אותו למלחמה שאיננה שלו, על בסיס הבטחות שווא בדבר הפלת המשטר האיראני, מכבידה עליו. יועציו הקרובים רואים בהצהרות האחרונות של נתניהו ניסיון לחבל במשא ומתן מול איראן — כפי שניסה לעשות בתקיפה בדוחא בחודש ספטמבר 2025, שבעקבותיה הכריח טראמפ את נתניהו לחתום על הסכם 20 הנקודות להפסקת האש בעזה ולהתנצל בפומבי בפני אמיר קטר.
המשחק האמיתי המתנהל בין איראן לארצות הברית הוא על זמן — וישראל אינה משתתפת בו, אך משלמת את המחיר. למרות המכות שספגה, איראן יצאה מחוזקת מבחינה גיאופוליטית עם שלושה מנופי לחץ חדשים: כ-440 ק"ג אורניום מועשר ב-60% — כמות המספיקה תיאורטית לכתשע פצצות גרעין; שליטה דה-פקטו במצרי הורמוז; ואיחוד הזירות עם חיזבאללה למרחב פעולה אחד. כל הסכם שיושג — ובדרך כלל בדרך של פשרה — יעניק לאיראן הישגים שלא היו לה לפני המלחמה.
וישראל, על אף העוצמה הצבאית שהפגינה, נחלשה מבחינה גיאופוליטית ולא הצליחה למנף את ההצלחות הצבאיות להישגים מדיניים. זהו כישלון מדיני שאין לו הצדקה.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!