נגע הגזענות פוגע בצוותי הרפואה הערבים / ואהיב חאג'
בחודש שעבר התאשפזתי במחלקה האורטופדית במרכז הרפואי "לגליל" בנהריה, ואני חייב לשבח את היחס המקצועי והאנושי והטיפול המסור שקיבלתי מהצוות הרפואי במחלקה.
נזכרתי אז בהצהרות של שר האוצר סמוטריץ' על הרופאים הערבים ש"גוזלים" את מקומם של רופאים יהודים; זה אותו שר שהגיע לבי"ח בנהריה עקב פציעתו הקשה של בנו בדרום לבנון, אשר טופל בידי צוותים משותפים של יהודים וערבים, ולא מצא לנכון להתנער מהצהרותיו הקודמות ולהודות לצוות המסור המשותף, שהציל את בנו.
אכן, במערכת הבריאות יש שיעור גבוה של ערבים אזרחי ישראל, מעט יותר מרבע של הצוות הרפואי וכמחצית מהרוקחים והרוקחות במערכת.
החברה הערבית מהווה נתח גדול וחשוב ממערכת הבריאות על כ-200 אלף עובדיה - יותר משיעורה באוכלוסיית המדינה. כ-27% מהרופאים והרופאות בישראל הם ערבים (רובם למדו בחו"ל במימון מיטב כספי הוריהם – כ-700 אלף ש"ח – כדי לקבל את התואר), וכך גם שיעור דומה של אחים ואחיות וכמחצית ממערך הרוקחות.
מי שיקרא שורות אלו יקבל תמונה של שוויון ודו קיום - נוף שהוא שונה מביצת הגזענות, והאפליה הקיימים במדינה. אך המצב איננו כזה.
בפועל, המוסדות הרפואיים מאמצים, למרבה הצער, את הקו הגזעני של קברניטי המדינה והטון הכהניסטי של בן גביר; ראש הממשלה – כדי לרצות את מצביעיו – מעלים את העובדה שכ-5000 רופאים ערבים שעברו בהצלחה, וחלקם אף בהצטיינות, את הרישוי ואת הסטאז', אינם מצליחים למצוא תקנים להתמחות. הם נשארים מחוץ למערכת המשוועת לרופאים ובמקביל דנה ב"יבוא" רופאים ובפתיחת בתי ספר נוספים לרפואה בגבולות המדינה ובשטחים הכבושים.
הרופאים הערבים לא גוזלים את מקום הרופאים היהודים כטענת סמוטריץ' (gov.il)
***
דו"ח של ארגון "רופאים לזכויות אדם" משרטט מנגנון של רדיפה פוליטית ואפליה ממסדית כלפי הציבור הערבי, ועלי לומר כי המוסדות הרפואיים במדינה אימצו את הקו הכהניסטי של ראשיה.
כך קרה כאשר רופא בכיר בבית חולים השרון הושעה מעבודתו עקב פירוש מוטעה של תמונת פרופיל ישנה שלו מ-2022, וכאשר אח בבית חולים סורוקה הושעה גם כן, לאחר שחבר צוותו התלונן עליו שהוא מכחיש את הטבח של חמאס.
אציין גם מקרה של אחות מבית חולים וולפסון בחולון שהושעתה מעבודתה לאחר ששיתפה תמונה של ילדים הרוגים בעזה ושל אחות בבי"ח נהריה שהושעתה למשך שלושה שבועות, לאחר שהואשמה כי "שיבחה" את חמאס בשיחה פרטית. ישנם גם מקרים שבהם העובדים הערבים נאלצים להסתיר את זהותם כדי לשמור על מקום עבודתם ולשתוק, בעוד עמיתיהם היהודים משוחחים על נושאים פוליטיים, כשחלקם קוראים לשטח את עזה, על ילדיה ובתי החולים שלה.
הצוותים הרפואיים הערבים אינם צריכים לעמוד במבחן נאמנות יום יומי ולהימנע אפילו משיחות בערבית, ומהבעת חמלה לבני עמם.
מערכת הבריאות חייבת להיות מגדלור של שוויון ודו קיום, אחרת לא ירחק היום שבו אאלץ לעמוד כל בוקר ולשיר את "התקווה".
הכותב הוא רוקח בכיר, תושב נהריה
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
מאמין לך, בעניין זה.
במשך ארבע שנים עבדתי בסופרמרקט שרוב רובו של הצוות. הם עובדים ועובדות מן המגזר הערבי. יצא כמה פעמים לשבת קרוב אליהם בחדר האוכל ולראות לרגע, במה הם צופים בסמארטפון שלהם. מה שראיתי הוא. שלמרות שהם מוצפים בסירטונים של פלסטינים מעזה ומן הגדה המערבית. הם מעדיפים לצפות בתכנים על החיים הטובים בעולם ועל מה שקורה בארץ. רוב המגזר הערבי בארץ, בוחר להיות חלק ממדינת ישראל, לא חלק ממתנגדיה!!!
גשר הזיו
תודה רבה