בורותו – אומנותו / ענבל וורטמן שהם
להסיר את בריג'יט בארדו משיר זה כמו לרסס על בר רפאלי בשלט חוצות (סליחה שיצאתי תחילת שנות ה־2000, אני לא מעודכנת).
לא צפיתי בטקס חלוקת פרס ישראל, ובאיחור שמעתי על דרישתה של שרון מוהר, ביתו של עלי מוהר.
למי שפספס: בטקס הוחלפו המילים "בריג'יט בארדו" בשיר "שיר נבואי קוסמי עליז" במילים “העם הזה”. שרון דורשת פיצוי והתנצלות.
שינוי השם "בריג'יט בארדו" ל"העם הזה" הופך את הבית לסתום. זה פירוק של שורה חיונית. השינוי הזה מתרחש במסגרת פרויקט העומק "בורותו אמונתו" שאנחנו עדים לו.
בריג'יט בארדו הוערכה כסמל סקס של שנות ה־50 וה־60, ובהמשך גם סמל לאקטיביזם של שנות ה־70 ואילך (בעיקר פעילה למען בעלי חיים). כלומר, דמות שעברה ממרכז של תרבות פופולרית למבקרת שלה. מאובייקט לאקטיביסטית.
הסרתה מטקס ממלכתי זה המשך המגמה של ניקוי טקסטים מדימויים מורכבים לטובת ניסוחים שטחיים וריקים מתוכן.
מזל גדול ש"אווזי בר" כשרים. אפשר לדמיין באיזה ביטוי היו מחליפים גם אותם בשיר (אולי כמו כטב"מ שחולף בשמי הערב?).
זהו שיר על הנהגה פנימית ואחריות אישית, שיר על רוח האדם, על יכולתו לנוע שלא מתוך אינרציה, על היכולת לחשיבה ביקורתית. "שיר נבואי קוסמי עליז" עובד דרך דימויים שמאפשרים מבט מבחוץ על המציאות. בחירתו של מוהר בבריג'יט אינה מקרית, מוהר במספר שירים מביא מבט פמיניסטי.
הבית הספציפי מתאר את השלב בו דוגמנית העל, שהייתה דמות אייקונית בתרבות המערבית, יוצאת מהמשחק ומשקיפה עליו. ההחלפה ל"כמו העם הזה שצופה מהמרפסת" מגוחכת. משפט סתום. במיוחד בעיצומה של תקופה שבה העם הזה עשה הרבה דברים חוץ מלצפות מהמרפסת - דברים מדהימים לצד דברים איומים. לא ברור מה הכוונה שעכשיו העם הזה מסתכל מהמרפסת ומוציא עצמו מהכלל. זו סתירה לוגית שלא מתכנסת לשום רעיון סביר.
בריז'יט ברדו. ניקוי הטקסט מדימויים מורכבים (מוויקיפדיה)
***
האמת, שבריג'יט ומה שהיא מייצגת לא באו למישהו טוב בעין. אולי פחד שזה מראית עין של שירת נשים, אולי מי ששר עליה חווה אותה כסמל סקס (מעיד על עצמו יותר מאשר עליה), אולי זה שהיא גויה הפריע ואולי האקטיביזם של האישה פורצת הדרך הזו מערער. קטונתי.
כמו ניתוץ פסלים במהפכה התרבותית.
כמו פיצוץ פסלי הבודהה על ידי הטליבאן.
כמו שריפת ספרים בגרמניה הנאצית.
משהו בך יאמר לך המשךבדרכך
הו הו הו
בשולי הדברים. יש דברים שאני צריכה להוציא מהסיסטם... “צפייה על המרפסת” מעלה אצלי שתי קונוטציות. את הרצל שוודאי מתהפך בקברו, ואת בנימין נתניהו והמרפסת שלו.
בהצלחה לשרון מוהר.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!