1.כדי להצהיל את רוחו של בוריס ג'ונסון, שהתפטר החודש מהפרלמנט הבריטי עם בלוריתו המתנפנפת, אני מעלה כאן סיפור שסיפרתי כבר בעבר, רגע לאחר השבעתו כראש ממשלת אנגליה. ואני נשבע לכם שחלקים לא מעטים בסיפור אכן התרחשו באמת.

2. בשנת 1984 עדיין עבדתי בפרדס של כפר הנשיא, שנמצא אז ליד קיבוץ אילת השחר. בבוקר היינו יוצאים עם הנץ החמה לדרך, לא לפני שהיינו מעמיסים על הרכב חמישה שישה מתנדבים מחו"ל, שהם בעצם סוג של בני אדם שהרבו לפקוד אז את אומת הקיבוצים.

3. באותו יום מר ונמהר עליו אני מדבר הצטרף לצוות המתנדבים מתנדב אנגלי בלונדיני בעל רעמת שיער פרועה שהייתה מסודרת לו על הראש כמו ערימה של חבילת קש שנשכחה בשדה לאחר סופה.

4. הבחור הצעיר בקושי התעורר כאשר הפקדתי בידו את המקטפה ושיגרתי אותו עם סולם להתחיל לקטוף אשכוליות. בדרך אל העץ הוא נכשל פעמיים בסולם שנכנס אל בין רגליו ופעם אחת הוא נכנס עם הראש בלי שום סיבה במרסס שעמד בצד ולא הזיק לאף אחד.

5. כעבור כמה רגעים הוא נעלם במרומי עץ אשכוליות אחד, ממש כמו ארול של מאיר אריאל, וכמה דקות אחר כך הזעקות שלו כבר הרעידו את כל עמק החולה.

6. העמסתי על הרכב את הבלונדיני המתייפח אוחז באצבעו החתוכה והמדממת על הטנדר של הפרדס ונסענו לבית חולים זיו שבצפת. כאשר הפקידה באשנב הקבלה שאלה אותו "איך קוראים לך?" תרגמתי לו את השאלה לאנגלית, והבחור ענה: "ג'ונסון, בוריס ג'ונסון".

7. פאק, עכשיו הוא הולך להיות ראש ממשלת בריטניה מטעם השמרנים.

אילו הייתי יודע אז מי הוא הולך להיות בעתיד, יכול להיות שהייתי יכול לשנות אותו. את העתיד אני מתכוון. אבל לא ידעתי, כי בחיים כמו בחיים אירועים מהעבר מתפענחים רק בעתיד כאשר אי אפשר לשנות אותם עוד. כי ככה זה. וזהו.

8. בצילום: ראש ממשלת אנגליה לשעבר וחבר הפרלמנט לשעבר בוריס ג'ונסון. כאשר היה סתם עוד מתנדב בקיבוץ כפר הנשיא, עם ערמת שער שנראית כמו חבילת קש שנשכחה בשדה לאחר סופה. דרך אגב הוא עבד גם במשך שבועיים בשטיפת כלים בחדר האוכל ז"ל.