הלו חברים, אתם שם? | יניב גולן

"נא אשרו את הגעת המכתב": יניב גולן שלח מייל לחברי מליאת המועצה האזורית חבל אילות, והתחרפן שמתוך 13 איש - רק שניים ענו לו. אבל אולי הם דווקא צודקים, ועדיף מבחינתם לא להגיב? 

 

מכתב פתוח לחברי מליאת המועצה האזורית חבל אילות: ד"ר חנן גינת (סמר), אמנון שמעוני (יהל), יהודה קרן (אילות), אליאור אלון (באר אורה), ר' דניאל שמחה בורשטיין (לוטן), חנן שושן (יטבתה), גיל בסין (גרופית), מרסל דבאווי (קטורה), אלון אביאל (אליפז), גולן שמואל (שחרות), אסף הולצר (סמר), עופר צעירי (נוה חריף), דובי גולדמן (יטבתה).

 

חברים יקרים, 

 

במכתב זה מופיעות כמה טענות שיש לי אליכם - אך הדבר אינו גורע מהתודה הגדולה שתושבי הערבה הדרומית, ואני ביניהם, חבים לכם. אתם מובילים אותנו מול אתגרים גדולים לאורך שנים, בהתנדבות מלאה או במשרה ציבורית תובענית. את רובכם אני מכיר באופן אישי, מכיר ומוקיר. למרות זאת, רק שניים מבינכם טרחו לאשר שקיבלו ממני מסר במייל. לכאורה, מדובר בעניין שטותי: כולנו מקבלים הודעות רבות מדי יום, וייתכן שפספסתם את בקשתי המפורשת. בכל זאת, זה טיפה מוזר בעיניי, מפני שהנושא הטעון שאודותיו כתבתי לכם דווקא עלה בישיבה שקיימתם זמן קצר לאחר מכן (אולי כתוצאה מהלחץ שלי? מי יודעת).

 

בתור שותפים, כולנו מחויבים זה לזה ומשתדלים לשמור על הכללים. "קיבלתי את המסר, תודה", זו לדעתי תשובה מינימלית אך סבירה של איש ציבור לפנייה ישירה. אבל התעלמות? התעלמות היא תעלומה: האם שכחתם לפתוח את המייל שלי והוא נקבר בתיבת הדואר הנכנס? או שבחרתם לא-לפתוח כי ראיתם מי השולח? או שקראתם את המייל, אבל החלטתם שהמסר ושולחו אינם מצדיקים תגובה כלשהי? הייתכן שאתם סולדים ממני, ככה באופן כללי? ואולי אולי, מכיוון שחבריי ואני הצלחנו לעצור פרויקט של חצי מיליארד ש"ח שהמועצה קידמה במשך 15 שנים (קריית מלונות עצומה בבקעת תמנע), התעלמותכם נובעת מחשש מוצדק: בנודניקים שכמוני עדיף לא לגעת אפילו במקל.

 

הנה הפרטים, בשביל מי שלא בלופ: לפני שנתיים וחצי החליטו חברי מליאת מוא"ז חבל אילות פה אחד (חרף מחאות נמרצות) להצטרף לקומבינה בהולה שהניחו לפתחנו יריב לוין, שר התיירות דאז, וראש הממשלה נתניהו. כחלק ממהלך לפיצוי/השתקה של המחאה באילת-אילות על סגירת שדה דב, הוצעה לנו עסקת חבילה מפתה ביותר, ששוויה לקיבוצים מיליונים רבים. הרעיון היה לתכנן ולאשר במהלך מהיר עשרות כפרי נופש ומיזמים נוספים בערבה הדרומית, על חשבון המדינה ובהובלתה. זאת, באמצעות הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל).

שולי הר תמנע, נובמבר 2016 (צילום: יניב גולן)

 

המשמעות היתה שהקיבוצים יקבלו זכויות בקרקע ותכנון ראשוני, תוך עקיפתן של הוועדה המקומית והוועדה המחוזית.

 

התמרון לא צלח, בינתיים; אולי משום שהוא מסכן את מערכת התכנון הישראלית כולה, פוגע בעקרון השוויון, מחסל למעשה את זכותם החוקית של תושבי האזור לקחת חלק בעיצוב המרחב, ועלול לגבות מחיר סביבתי כבד.

 

למרות כל זאת, המסר מהנהלת המועצה הוא שהם עדיין מקווים שהשר החדש, חיים כץ, יסכים לחתום על ההכרזה של המיזמים התיירותים בחבל אילות כתשתית לאומית: הוא רק חצי שנה בתפקיד, ואולי בהמשך יתפנה לכך. אני מקווה מאוד שלא...

 

המהלך ההיסטורי הזה אושר בלוח זמנים היסטרי על ידכם, חברי המליאה. ניסו לסגור את הסיפור תוך שבועיים, ובסוף זה נגרר עוד קצת. אבל לא התקיים שיתוף ציבור מסודר, וככל שידיעתי משגת, הנושא לא נדון באסיפות החברים בקיבוצים. שני הסמרניקים שהובילו את היוזמה, לא סברו שזו אחריותם להציג את העסקה בפני שותפיהם בקיבוץ. "אם מישהו אחר ייכנס דיון - אנחנו נבוא", זו היתה התגובה לדרישתי. המזכיר הנבוך, עורך דין במקצועו, שאל אם אני מוכן לבקש שיחת קיבוץ בעניין. סירבתי. אם יהיה צורך, אמרתי לו, ניפגש בבית המשפט. לכל הרוחות, בדיוק בשביל זה יש לנו בג"צ! זאת לא בושה להגיע לשם, בטח לא בתור עותר.

 

חלפו שנתיים וחצי ו"המסלול המהיר" שאישרתם - תקוע. שלושה שרי תיירות התחלפו, אבל איש מהם לא העז לחתום על ההכרזה על כפרי הנופש של לוטן וסמר (למשל) כ"תשתית לאומית". מדוע? פשוט מפני שהם לא. תשתית לאומית זה תחנת כוח, כביש ראשי או מתקן התפלה. ואין שום סיבה לתת לקיבוצניקים מהערבה פטור מכללי המנהל התקין שחלים על כל יזמיי התיירות, מדן ועד אילת. שוו בנפשכם שמלונות יוקמו סביב לכנרת או על חוף הים, מבלי שלאזרחים תהיה אפשרות לומר את דברם, ותוך שלילת זכותנו להגיש התנגדויות בוועדה המקומית ובמחוזית.

 

איך, איך קרה שבחבל אילות קודם צעד שכזה, ובאופן כל כך לא משתף? פייר, הופתעתי. נימוק שהשמיע אחד היוזמים, חבר שלי: "בדרך כלל אני לא אוהב מהלכים כאלה, אבל הם קורים, והפעם זה לטובתנו. אז אני בעד". כך עושות כולן, קוזי פאן טוטה, הוא תמיד נימוק בעייתי; אבל כאשר זו אינה האמת - מה נאמר? במכתב תושבים לשר התיירות, שעליו חתמו אנשים מכל יישובי הערבה, הסברנו כי "איננו רוצים להפוך מפורצי דרך לפורצי גדר". זה היה לפני שנה וחצי. שר התיירות טרם השיב, כמובן. ראש המועצה שותק גם הוא.

 

למרות שנראה כי מדובר באיזו מיקרו-דרמה בשיפולי הדרום, אני רוצה להצביע על ההקשר הרחב: נבחרי ציבור ועובדי ציבור מחויבים לציבור. קיבלתם מייל ונתבקשתם לאשר את הגעתו? לכל הרוחות, תכתבו "קיבלתי". נשאלתם שאלה? תשתדלו לענות. הלא חבל אילות הוא "קהילה של קהילות", כמו שאנחנו אוהבים להשוויץ. ואם אתם יורדים במוצ"ש לכביש הערבה כדי להפגין נגד השחיתות - בבקשה אל תרקחו למחרת קומבינות עם הצמד העלוב הזה, לוין ונתניהו. אתם מוטרדים מאוד מהפגיעה בשלטון החוק ובמערכת המשפט? אל תעקפו את הכללים, רק כי עכשיו זה שווה למשקים מיליונים. פישלתם ולא הקשבתם לאזהרות? ובכן, קחו אחריות כמו גברים, תודו שטעיתם ותורידו את העניין מסדר היום.

 

לפני שיאשימו אותי בליבוי סטריאוטיפים שוביניסטיים, אציין שבמליאת מועצה האזורית חבל אילות יושבים למעלה מתריסר גברים - ואף לא אישה אחת. בששים שנות קיומה של המועצה, מעולם לא עמדה אישה בראשה. אני לא בטוח שהבעיה היא בכרומוזומים, ואילו רק כיהנו כמה נשים כנציגות היישובים, לא היינו נכנסים מלכתחילה לפארסת הות"ל. אבל בטח כמה מהן היו טורחות לענות על המייל המחורבן שלי: "תודה, קיבלתי".


איור: יניב גולן