מחירי המוצרים ממשיכים לעלות, העומס הכלכלי על רבים בציבור גדל, והממשלה כמובן נדרשת להגיב. מה עושים? מקימים ועדה בראשות ראש הממשלה, לטיפול ביוקר המחיה. נתעלם לרגע מהמחשבה שעצם הקמת הוועדה היא דרך להתחמק מטיפול, ונניח שאכן הכוונה היא להתמודדות אמיתית עם הבעיה. מה שברור מהרגע הראשון, הוא, שהגדרת הבעיה לוקה בחסר. הוועדה, על פי כל הנאמר עד כה, תנסה להתמודד רק עם התופעה של עליית מחירים, תופעה הקרויה – אינפלציה.

יוקר המחיה, הוא מושג אחר, שמגדיר את כוח הקניה של הציבור; כלומר, את היחס בין המחירים להכנסה. אצל רוב הציבור מדובר בשכר. אם המחירים עולים אבל בה בעת השכר עולה יותר, המצב יחווה כטוב. עליית המחירים, פוגעת בכוח הקניה רק אם השכר אינו עולה במקביל. עם הפגיעה בכוח הקניה ניתן להתמודד בשני כיוונים. הראשון, מניעת המשך עלייתם; בלי להיכנס לניתוח מעמיק, ברור גם כאן שהדרך היחידה שמכירה ממשלה הזו, היא באמצעות "הגברת התחרות". זו סיסמה שתמיד שחוזרת על עצמה תמיד.

ייתכן שיש מה לפעול בכיוון הזה, אך זו בוודאי אינה האפשרות היחידה. אם באמת אין מספיק תחרות, הדרך ליצור אותה היא ארוכה ובינתיים, התאגידים בעלי הכוח, גוזרים קופון גדול מאוד. מניתוחים של הנעשה ברוב העולם בשנה האחרונה, עולה שחלק ניכר מהעליות הוא עקב ניצול הזדמנויות מצד חברות ענק, שמעלות מחירים מעבר לעלויות היצור וגורפות רווחים גדולים.

הפתרון לכך יכול להיות פיקוח על מחירים, או מיסוי רווחי יתר. אבל, תחת שלטון הדת המוניטרית, זו תחשב להתערבות ממשלתית נפשעת. מנגד, הרעיון שהפתרון לבעיית יוקר המחיה הוא העלאת שכר, בכלל לא עולה על הדעת. לפחות לא בממשלה הזאת. המחירים בישראל אכן יקרים יותר מרוב המדינות, אבל בהשוואה למדינות OECD, הפער הגדול הוא דווקא בשכר. כאן הוא נמוך בהרבה. מחקר חדש שפרסם לאחרונה פורום ארלוזורוב שעליו דווח בעיתון דבר, מגלה כי "פערי מחירי הצריכה בין ישראל לעולם דווקא ירדו, בעוד השכר בהשוואה עולמית נשחק".

התודעה הצרכנית המשתלטת על החברה הישראלית והמערבית בעשרות השנים האחרונות, משאירה אותנו רק עם פרספקטיבה של צרכן. הרעיון, שאפשר לפעול או להיאבק למען שיפור תנאי החיים באמצעות שיפור השכר, הופך זר יותר ויותר לרוב הציבור. ההתמכרות למחירים נמוכים מהווה נזק חברתי וכלכלי. בירור קצר יעלה, שהחלק הארי של מחיר המוצר מורכב מעלות העבודה. כלומר, מחיר נמוך שווה שכר נמוך ששולם לעובדים, שווה כוח קניה נמוך לצרכנים, שווה יוקר מחיה גדול. אם מקבל השכר הנמוך חי בסין או בהודו, נראה שיותר קל לו להסתגל לזה, כי רמת המחירים שם נמוכה. לא כאן. הבעיה הזאת הולכת ומחריפה וכבר מתגלגלת לפתחנו. 

שוק הכרמל. השכר שלנו קונה פחות (התמונה מוויקימדיה)