לפני שאתם מתלבשים על ענף המזון, ויוצרים היסטריה מיותרת סביבו, אולי תנסו ללמוד אותו פעם. תלמדו ותרגיעו

היסטריה במדינה. מדד המחירים לצרכן לא ירד, כצפוי, באפריל, ובמקום לעמוד על 4.7% לעומת מקבילו אשתקד, הוא עמד על 5% כמו במארס. ולא רק זאת, מחירי המזון אמורים לעלות בחודש, חודשיים הקרובים. אך בסך בכל, כשמביטים על תמונת המדד (כל חודש לעומת מקבילו אשתקד) היא בירידה מאז ינואר השנה. שיא של 5.4% בדצמבר שעבר, ומאז המדד יורד. עכשיו הוא עומד על 5.0% כמו במארס.

המדד, הפעם, קפץ בעיקר בגלל זינוק בסעיף הארחה ונופש בארץ ובחו"ל. סעיף זה תרם כמחצית (0.4%) מעלייתו (0.8%). זהו סעיף עונתי, ואפשר לנחש שהוא מושפע מפיחות השקל. עוד סעיף שתרם לא מעט (0.09%) הוא שירותי דיור בבעלות הדיירים. עוד קצת נתרם על ידי הלבשה, גם זה סעיף עונתי, ערב הקיץ. ומה עכשיו? היסטריה רבתי – מחירי המזון צפויים לעלות בחודש הזה, ואולי גם בזה שאחריו.

על פי הנתונים, המזון בישראל התייקר הרבה פחות מזה שבחו"ל. באירופה, מדצמבר 2021 עד אפריל השנה, הוא עלה ב-24.1%. אצלנו, מדצמבר 2021 עד אפריל השנה, המזון התייקר בכ-5%. עכשיו, באיחוד האירופי, העלו מחירים שוב. זה אולי מה שתורם ליזמה לייקור המזון בישראל. כאן התאפקו עד כה, בעקבות לחץ שהופעל עליהם מהציבור ומהשרים. ואם כן, מהם כל הקשקושים האלה על מונופולים וריכוזיות. הם בסך הכל היו צנועים בהרבה מאשר באירופה.

***

כן, זה מה שאני אוהבת בכל ההיסחפות. ההתלבשות המתמדת על ה"ריכוזיות", על המונופולים, ועל ארגוני היצרנים בחקלאות. לתחושתי, אין כל סיכוי להיפטר מהמונופולים ומהריכוזיות בישראל. אלה אפיונים של משק קטן השואף להיות יעיל. בענף המזון, החברות הגדולות יותר הן היעילות, כי זה ענף של ייצור סטנדרטי ממוכן. אז במקום להילחם בחברות הגדולות מלחמת דון קישוט, עדיף לקבלן כפי שהן, ורק לפקח עליהן. כך עשו במשרד המסחר והתעשייה במשך עשרות שנים. בחטיבת הצרכנות הכירו כל פרט בתמחור שלהן, ועובדה, היה שקט. מעניין שעכשיו שוב יוזמים חזרה לפיקוח על המחירים על ידי אותה חטיבה במשרד הכלכלה (תעשייה ומסחר לשעבר). רק שצעד כזה לוקח לו להבשיל שנים – איסוף של פרט אחר פרט. הוא לא יניב הישגים מעכשיו לעכשיו.

כך גם עם הארגונים השונים בענף החקלאות, כגון מועצת החלב. לא הצלחתי להבין איך שוק חופשי עדיף על מועצה שמווסתת את כמויות הייצור ומתאמת בין כל היצרנים. לא אהבתם משהו? דברו עם המועצה. זה בוודאי קל יותר ויעיל יותר מאשר לנסות לדבר עם עשרות יצרנים בודדים.

בכלל, לפני שאתם מתלבשים על ענף המזון, ויוצרים היסטריה מיותרת סביבו, אולי תנסו ללמוד אותו פעם. תלמדו ותרגיעו. ואגב, אני לא יודעת אם בנק ישראל בדק את הדברים ככה. אך, מבחינתו, בכל מקרה מתאים עדיין להעלות את הריבית העומדת על 4.5%, כשהאינפלציה היא ברמת ה-5%. כן, מתאים לו עוד שתי העלאות של רבע אחוז כל אחת.

שוק הכרמל. המזון בישראל התייקר הרבה פחות מאשר בחו"ל (התמונה מוויקיפדיה)

תמר בן יוסף היתה סמנכ"ל לתכנון וכלכלה במשרד התעשייה והמסחר. היא פרשנית ועיתונאית כלכלית, מחברת הספר "ברוכים הבאים לשוק החופשי" ובעלת הבלוג "עידן השוק החופשי".