החצרן | דודו פלמה
חצרן הוא בעצם אדם שנגזר עליו כל ימיו לחבר בין צונאמי סוער לשעון קוקייה שוויצרי. לעולם לא יראה החצרן בגרוטאה "משהו שעבר זמנו"
1.מההתחלה, מרגע שלקיבוץ הייתה חצר, הייתה בו גם חצרן, לעובדה ולשומרה. ומרגע שהוכר חבר ככזה על ידי החברים, הוא היה עומס על שכמו ללא ליאות את ענייני החצר.
2. אגב, לא כל אחד ראוי היה להיות חצרן. צריכה הייתה להיות באדם החפץ להיות חצרן, מזיגה בלתי אפשרית של יכולת לחבב גרוטאות ולראות אותן בעין שוויונית, החושפת את ערכן הבלתי הירארכי, הברדקיסטי משהו. ומצד שני, צריכה הייתה להתקיים בו רדיפה חסרת פשרות אחר סדר.
3. חצרן ראוי לשמו יוצא לעמל יומו השכם בבוקר, אל חצר הפוכה ומבולגנת, כמו שיודעים להשאיר אותה אחריהם בני אדם שמנהלים בה חיים חסרי מודעות לערכי ניקיון וסדר. ובסוף יומו, כאשר החמה נחבאת, הוא מותיר אחריו חצר נקייה ומסודרת למשעי. כמובן שעד למחרת תשוב החצר באורח פלא לאותו מצב נורא שהייתה שרויה בו בבוקר הקודם.
4. כלומר, חצרן הוא בעצם אדם שנגזר עליו כל ימיו לחבר בין צונאמי סוער לשעון קוקייה שוויצרי. לעולם לא יראה החצרן בגרוטאה "משהו שעבר זמנו". תמיד ימצא עילה לתקנה ולהשיבה למצב עבודה. מין אלוהי מכונה שכזה, הגואל ערמות מתכת מחלידות ומשיבן לחיי יצרנות ועמל.
5. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, שהייתי מציץ בעבודתו במחסן, מרחוק (מפחד ידו הכבדה - תמיד אהב מכונות מקולקלות יותר מילדים מקלקלים). היה חולף על פניי נוהג בגאון בטרקטור רתום לעגלה עמוסת אלומות רהיטים שבורים, חתיכות קרשים מנומרות במסמרים חלודים, וערמות מצהיבות של יבלית מקשטות אותן מלמעלה. וכל המיצב הסביבתי המרהיב הזה, יסיים עוד מעט את השלב האסתטי של קיומו הרגעי, באתר האשפה השוכן אי שם, הרחק מעבר לתחומה של החצר. וכך, וחוזר חלילה, עד קץ כל הימים.
6. היום, בעידן המוניציפאלי שירד עלינו יחד עם מיסי הקהילה, ירדה גם קרנם של החצרנים. מעטים הקיבוצים שעוד נותר בהם אחד כזה. לאותם חצרנים מופלאים, העוברים והולכים לאט לעולמם מעולמנו, ושרוחם הבלתי נלאית משוטטת היום בחצר של מעלה, או קיימת, אולי, בעיקר בזיכרוננו הקודח – המון תודה מכולנו ששכחנו, אתכם ואת החצר.
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
ובהמשך לצריף החצרן
ובהמשך לצריף החצרן ימצא מושבו של מסמן השייכות. באותיות שמן מאירות שויכו עגלות הכביסה לגנים ולפעוטים. כל עגלה מגב ומטאטא נעטר בכתב ידו עם אלף בית דגולות ממש כסופר סת"ם. רכוש פרטי של מוסדות קיבוציים גם על מטאטא מזכירות , חלונות הכביסה [סינטטי ,לא לזרוק מרבדי כלבים ], שלטי כניסה [חשמליה, מסגריה,נוי ] והנשגב מכולם - לוח קבלת שבת.
כל אחד והחצרן שלו, ויש להם שמות
אתה חייב לשלוח את זה לדברי. ואתה יודע מי הדמות המצטיירת ומה שמה., . לי יש עוד אחד שהכרתי בגבעת חיים מאוחד - הונזו, איש הבובות, שהיה גם חצרן
החצרן
אין עליך יה דודו, מאיר דמויות נשכחות ועושה להם כבוד