חסר רכיב

בין קיבוצים - מסע בזמן | ליקט קרני עם-עד

01/03/2023

בצאלים דורשים בריכה; בעין חרוד אסור לשבת על הכנפיים; בארז נפרדים מאלופת הרפת; ביפעת גיוס חירום למטע; במצובה מכונת הסודה בוערת ובראש הנקרה - ירח דבש בטקסי שכור: סיור בחצרותיהם של קיבוצים באמצעות עלוני שנת 1960. אז מה נשמע במשק?

הדשא של השכן עורר סקרנות כבר בשנות השישים. עיתוני התנועות הקיבוציות, כמו גם עלוני הקיבוצים, הקדישו מדור שבועי או דו-שבועי לנעשה בחצרו של קיבוץ, קרוב או רחוק. מדי שבוע, כמנהג הימים ההם, נביא קטעים נבחרים שקובצו מעלוני הקבוצות והקיבוצים. לא אחת ניווכח שאמנם לא מעט השתנה אבל ישנם דברים שנותרו אקטואליים מאז הסיקסטיז ועד היום.

בקיבוץ הדרומי צאלים קוננו בספטמבר 1960 על כך שאין בריכת שחייה בקיבוץ , בטח לא של מיליונרים, וטרחו להאשים במחדל את המדינה. "השמש הלוהטת של הנגב התרפקה על אשנבי ראשינו והעירה מתרדמתו את הרעיון הישן-נושן המכרסם בנו קיץ – קיץ, והוא - הקמת בריכת שחייה" כך בפאתוס חלוצי תיאר הכותב את העדר הבריכה. "אנו הבנים החורגים של משפחת ישראל, משום מה היננו הראשונים לחובות והאחרונים לזכויות. יום אחר יום אנו שמחים בשמחת אחרים, קוראים בעיתונים על הקמת בתי תרבות, מועדוני נוער, מגרשי ספורט, בריכות שחייה ועוד כהנה וכהנה.. נכון, אנחנו מקנאים בראשי העיר ובנוער הזהב שלה. תשומת הלב של נציגי המדינה נתונה להם - לא רק לפני הבחירות. ומדוע לא נקנא בהם? כשמוסדות התרבות והספורט של האומה מרוכזים בערים? מדוע דורשים פיזור אוכלוסייה בארץ ואין דואגים לפיזור נכסי התרבות בה? זאת שאלה שאנחנו שואלים בזמן אנחנו מתדפקים על דלתות סגורות בפנינו, בדרשנו את המינימום בשווי הזכויות".

***

בעין חרוד איחוד מתריעים בפני החברים שלא לקבל קנסות תנועה, כי אז ייאלצו לממנם מכיסם הפרטי. "הזהרנו ואנחנו שבים ומזהירים אתכם לבל תסיעו אנשים על כנפי הטרקטורים. יש להיזהר בעת המעבר על הכביש הראשי, לפני המעבר יש להביט שמאלה וימינה ולעבור. חבר אשר לא ינהג לפי כללים אלו, יישא על אחריותו את הקנס שיוטל עליו".

בסוף שנת 1960 טרוד קיבוץ יפעת בבעיה הרת גורל: העדר ידיים עובדות וקוטפות תפוחים. ההצעות שהובאו לאספה ואושרו ברוב גדול היו כדלהלן: דחייה בשבוע של חופשות הילדים לשם גיוסם לקטיף. גיוס כל החברות והחברים לעבודת הקטיף, שעתיים מדי יום שייגרעו מהענף בו הם עובדים בשגרה. כל עובדי השדה יתרמו יום אחד בשבוע לטובת הקטיף ובנוסף יובאו נערים ממגדל העמק למטעי התפוחים ובתמורה יקבלו סיוע בלימודים.

ועוד מיפעת באותה השנה: הושק ברז סודה והתור אליו גדול בשעות הצהריים והערב. הברז, נכתב, יהיה פתוח משעה שמונה וחצי בבוקר ועד תשע בערב למעט ימי שישי ומוצ"ש. עובדי השדה התבקשו שלא למלא מי סודה בכדים "כי ממילא הגז יתנדף בתוך זמן קצר".

***

בארז בישרו על עזיבתה של אלופת הרפת בקיבוץ, חיהל'ה. הפרה המניבה נתנה ב-12 שנות חייה 58 אלף ליטר חלב כשהבאה אחריה נתנה רק 8000 ליטרים.

קיבוץ מצובה דיווח בעלונו על ריח עשן חריף שהתפשט בחלל בית התרבות המקומי, דווקא בעיצומה של סצנה בה נראתה מוסקבה בוערת בסרט "מלחמה ושלום". מבדיקה נמצא שמכונת הסודה נשרפה כליל.

וסיפור מבדח מראש הנקרה, 1960. זוג צעיר בילה ירח דבש בטקסי שכור ובמהלך נסיעתם היוו אטרקציה בעיני עוברים ושבים. הם עצרו לטרמפיסטים מזדמנים וכך בילו את ירח הדבש שלהם שהסתיים בחדר הקטן בקיבוץ הצעיר.
עוד חדשות-ישנות בהמשך.


בונים בריכה במצובה. צילום: אליהו קורן


תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

דפים לוח אלקטרוני

נמצאו 0 תוצאות
הוספת דף
חסר רכיב