רחבעם חוזר אל העם ואומר להם את הפסוק שכולם עד היום, אפילו מי שלא למד תנך, מכירים, אבי יסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים.  ואני שואלת, מה גרם לו לקבל את העצה הזאת?

כשהגענו לספר מלכים, ניגשתי יום אחד למורה והתלוננתי בפניו על כך שהוא מלמד את התנך באופן יבש. המורה שלנו הקשיב ואמר לי, ספר מלכים הוא ספר יבש.

אתמול חזרתי לקרוא בספר מלכים, לקראת סוף מלכים א', ליתר דיוק. רציתי להסתכל על מה שקורה עכשיו. מהפרספקטיבה הזאת של לפני 3000 אלפים שנה, אולי אפשר להבין מזה משהו (דרך אגב, ספר מלכים לא יבש בכלל). לא יודעת אם הצלחתי, אבל אני רוצה לספר את הסיפור שקראתי בפרפראזה, אולי זה יעזור במשהו. וזה הולך להיות יבש. אז הנה, מלכים א פרק י"ב:

שלמה המלך מת ורחבעם בנו אמור למלוך, או כבר מולך, במקומו.  

טוב. רחבעם מגיע לשכם, כי לשם הגיעו כל ישראל להמליך אותו (תמוה; למה לא בירושלים? טוב, בלי פרשנות), ושם מתרחשת הסצנה הבאה: העם, בראשו ירבעם בן נבט (ירבעם היה בעל המשרה אולי הכי גבוהה אצל שלמה ואז אחרי ש"הרים יד" על המלך, עוד בפרק י"א, ברח מפני שלמה, ומצא מקלט אצל מלך מצרים. עכשיו, כששלמה מת, קוראים לו והוא חוזר), מבקשים מהיורש להקל מעליהם את נטל המיסים הכבד של שלמה.

רחבעם אומר להם, חכו לי שלושה ימים ואחזור עם תשובה. בשלושת הימים האלה הוא מתייעץ. בהתחלה הוא מתייעץ עם הזקנים שהיו יועצים של אביו. הזקנים אומרים לו ללכת לקראת העם. כדאי לך, ככה הם יהיו כנועים ומסורים. רחבעם אומר, בסדר, שמעתי והולך להתייעץ עם הדור הצעיר שגדל אתו בארמון. אלה קשוחים. הם בגישה של מה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח. רחבעם חוזר אל העם ואומר להם את הפסוק שכולם עד היום, אפילו מי שלא למד תנך, מכירים: אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים.

 ואני שואלת, מה גרם לו לקבל את העצה הזאת? מה חשבת, רחבעם, שתצליח לדכא את העם? לכפות עליו דברים שלעולם לא יוכל להסכים להם? לדרוס אותו? לאנוס אותו? כמה מנותק וחירש ואטום ורשע ומטומטם אתה יכול להיות?

ואחרי כל זה הוא עוד מגיע עם שר המיסים שלו לאסוף את המיסים, כאילו כלום. והעם רוגם את השר הזה באבנים והורג אותו. אדורם שמו של השר, דרך אגב, למי שמתעניין. ורחבעם, אני מצטטת, "והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלים". תדמיינו את המחזה.

 אז באמת, באמת, באמת: מה לנו חלק בדויד ולא נחלה בבן ישי. איש לאוהליך ישראל.

המלך רחבעם. מחיר היהירות. (איור: הנס הולביין, מתוך ויקימדיה)