1.חוק הג'ונגל קובע יחסי מדינות - כל מדינה שואפת להפוך להיות למדינה החזקה ביותר. עליה לבלוע את זולתה כדי שלא תיבלע, להיות כובשת כדי לא להיכבש, לשעבד כדי לא להיות משועבדת.
המדינה הורסת את הסולידריות של כלל האנושות - המדינה פורשת חסותה על אזרחיה בלבד, ואין היא מכירה בזכויות של אדם, אנושיות וציביליזציה אלא בתחומי גבולותיה בלבד.
למדינה אין חובות כלשהן כלפי אוכלוסיות זרות (כבושות) - אם מדינה נוהגת מנהג הומאני בעם כבוש, אין היא עושה זאת מטעמי חובה, כי זכותה המוחלטת לעשות בהם כראות עיניה.
הפטריוטיזם סותר את המוסר האנושי הרגיל (הטבעי) - הפטריוטיזם הוא המוסר העליון של המדינה, הוא עצם מהות המדינה. אנחנו אומרים: "מוסריות עליונה"- כי בדרך כלל מתעלה היא מעל לרמת המוסר והצדק האנושיים, ועל ידי כך היא מעמידה את עצמה בסתירה להם. פגיעה בכבוד הזולת, דיכויו, שדידתו, רציחתו או שעבודו נעשים מוצדקים כאשר הם נעשים בשם המדינה.

המדינה רע היסטורי הכרחי - המדינה היא רעה חולה. היא הכרחית משום שהיא שלב בהתפתחות האדם. המדינה איננה החברה. היא רק אחת מצורותיה ההיסטוריות. מבחינה היסטורית צמחה המדינה מתוך שילוב של אלימות, שוד וגזל. אם האדם חפץ להשתחרר, עליו להתבגר משלב המדינה שהוא רע הכרחי, אך כבר עכשיו המדינה מעכבת את התפתחות החברה האנושית.
המדינה מקריבה את האינטרסים של היחיד ושל הרבים לטובת אינטרסים של מיעוט בעל זכויות יתר. אם מתבוננים היטב רואים שניגוד האינטרסים הנ"ל הומצא ומתוחזק על ידי ולמען המשך השלטון והדיכוי של המדינה באזרחיה.
(כתב מזמן מיכאיל בקונין, המדינה החברה והיחיד).

2. יותר מעשרת אלפים איש השתתפו השבוע ביום שני בערב בטקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני בפארק הירקון בתל אביב. מחוץ לטקס התאספו מפגינים, אנשי ימין. המוחים אחזו בדגלי ישראל וקראו לעבר המשתתפים בטקס "שמאלנים בוגדים", "כהנא חי" ו"עם ישראל חי".

3. בטקס נאמו נציגי משפחות שכולות, ביניהם ענת מרנין ששכלה את שני אחיה. עאדל אבו בודוויה שאחיו הצעיר נהרג, יוסרא מחפוז שבנה נהרג, ויובל ספיר ששכל את אחותו. ספיר אמר: ״אני ישראלי, אני מדען, אני אבא, אני אח שכול. בחרתי בחיים. בחרתי לנסות לנתק את שרשרת הנקמה והשנאה. אני חבר בפורום המשפחות השכולות".

7. ונחתום בדברים שאמר השופט יצחק עמית: "אכן, יש להניח כי הטקס המשותף הוא לצנינים בעיני חלק מהמשפחות השכולות וחלקים מהציבור בישראל, אך אל מול הפגיעה ברגשות חלק מהציבור יש להציב את רגשות המשפחות השכולות והחלקים בציבור שמזדהים עם תכניו של הטקס המשותף ומטרותיו. אין לצד זה או אחר בציבור הישראלי מונופול על הדרך שבה משפחה שכולה רשאית לבטא את אבלה ואת כאבה ביום הזיכרון. ביום הזיכרון איש באמונתו ינהג, איש איש עם צערו, כאבו ושברו, כל אחד לפי דרכו".


כנס המשפחות. לאף צד אין מונופול על ביטויי השכול (מעמוד הפייסבוק "לוחמים לשלום")