הסוללה נגמרת | עזרא דלומי
ולפעמים,
הסוללה נגמרת
אוי, איזה בְּרוֹך
פתאום אבדה הדרך
הצג מראה שחורות
הלך לי המצפן, איבדתי את ראשי,
בלי טלגרם וטיק-טוק, גוועו
הריגושים
לקום בלי סלולרי, ממש
צביטה הלב
נשארתי בלי המוח ואין
מה לדובב
פתאום אני נבהל
מלהיות חופשי
זה כה קשה, הוי חי נפשי
אבד ראשי
כבר ממוקדם בבוקר, זה
יום ארוך
בלי ווצאפ ובלי אימייל, צרות יש בצרורות
רחוק מן העולם חווה
זמנים קשים
היום הפך ללילה אני
על הקרשים
לקום בלי סלולרי...
גם אצלך
הסוללה נגמרת
ובחוצות
עם העולם אין קשר
דבר כבר אין למצוא
מן המכשיר אמנם יצאת
לחופשי
אבל הקריז בדרך, גברו
המיחושים
לקום בלי סלולרי, ממש צביטה הלב
נשארתי בלי המוח ואין
מה לדובב
פתאום אני נבהל
מלהיות חופשי
זה כה קשה, הוי חי נפשי
מכורים לנייד (הצילום מוויקיפדיה)
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
כתיבה ירודה
כמו של ילד בכתה ג
אהבתי
אהבתי.