שכחתי להוסיף - הרישום שיונתן טל הוסיף לדיווח ההיסטורי ממחיש את האווירה ששרתה בקהל.  למרות המתח והדאגה לשלום הילד המטפס לגורלו של הטכס לא יכולתי להתאפק מלצחוק...

דומני שבכל קבוץ ומושב היה אחד כזה. מאיר שלו מעלה את הדמות ב"רומן רוסי". לא פעם עורר מבטי גיחוך משולבת בקנאה בגלל ענן החשיבות העצמית שאפפה אותו. אבל האיש הזה (והסתבר שגם אשה יכולה!) לא פעם הציל קבוץ שלם. גם ב- 7/10, לפי הידוע לי, לפחות קבוץ אחד יצא ללא פגע כי אותו בטחוניסט פעל כמצופה ממנו. לכן אני קובע: "תנו כבוד לפרסמנים למיניהם!"

יונתן
אני זוכר שכאשר למדתי בבוסמת בחיפה הייתי נוסע איתו לחיפה בדרכו למשטרה בעיר.
כל נסיעה הייתה כמו מבצע צבאי מלווה במסדר: עשית שעורי בית? יש לך כרטיס לחזור הבייתה?
וגם סיפורי גבורה: אתה יודע מי הייתה חנה סנש? ומה קרב במצור על ירושליים?
אני זוכר אותו נוהג במכנסיים קצרים ונעליים צבאיות עם גרביים עד לברכיים
איש גיבור יקר