לידיעת עזרא דלומי ועם ישראל - בשנות ה-90 פיתחה קבוצת מדענים ישראלים ואמריקאים בראשות ד'ר עודד עמיחי ובהשקעה של 700 מיליון דולר את הנאוטילוס המשופר סקייגארד, תותח לייזר כימי בעל עוצמה של 1 מגוואט, פי עשר מעוצמת קרן הלייזר של "מגן אור" הלייזר האלקטרוני שכבר שנים מבטיחים לנו שבעוד שנה-שנתיים יהיה מבצעי. בניסויים שנערכו החל מ-1996 באתר הניסויים ווייט סנדס של צבא ארה"ב בניו מכסיקו יירט אב-טיפוס של הסקייגארד בטווחים של 10 ויותר קילומטרים עשרות חפצים מעופפים החל מפצצות מרגמה וכלה בקסאמים ודומיהם. אולם, הצלחה זו התנגשה כלכלית עם פיתוח מערכות טילים נגד טילים שבהן התמחו התעשיות הבטחוניות ובלחצן חוסל פיתוח הסקייגארד ואף נדחתה ב-2005 הצעת חוזה מפורט קונצרן גרומן-נורתרופ (השני בגודלו בארה"ב) לפתח בתוך 18 חודש במחיר 140 מיליון דולר אבטיפוס מבצעי של הסקייגארד ואחר כך נדחתה גם ההצעה להביא לשדרות ולהציב מבצעית את אב הטיפוס של הסקייגארד השמור במחסני צבא ארה"ב במחיר 30-50 מיליון דולר (לפירוט ראה אתר עמותת "מגן לעורף" של שורת מומחים צבאיים הקוראת לפתח את הסקייגארד magenlaoref.org.il. לא לבלבל עם מיקלוט 2018 של משרד הביטחון באותו שם). 8 מערכות סקייגארד בעלות 460 מיליון דולר תוכלנה להגן על כל אורך 65 הקילומטר של עוטף עזה. לפי מומחי העמותה בעוד מערכת כיפת ברזל מתקשה להתמודד עם מטחים של עשרות טילים כפי שנוכחנו לאחרונה - לסקייגארד זו לא תהיה בעיה בקצב אש של עד 20 יריות בדקה. הדחיה של הסקייגארד נומקה בנימוקים שעל פניהם ניתן לראות כמה הם חסרי-משמעות כגון הסיכון למפעילי הסקייגארד מפיצוץ מיכלי הדלק שלו - כאילו שבסוללת כיפת ברזל אין חומרים שמסוכנים בפיצוצם.