הקריאה לבחור אישה לפוליטיקה בגלל שהיא אישה נשען על הרעיון שעצם בחירתן של נשים לתפקידים בכירים באפשרותה לשנות ולערער את סדר הכוחות הלא שוויוני בעליל בין המגדרים. כמובן שיש הרבה מאד סיבות אחרות לבחור במועמד או במועמדת, אבל בהינתן שהמועמדים שווים, אני מבינה איך מוטיבציה כזאת מניעה אנשים שמעוניינים בשינוי יחסי הכוחות בין גברים ונשים לבחור במועמדת אישה. זאת לא טענה כל כך מופרכת.

יש גם מחקרים שמראים, כפי שאמרו פה קודמי, שעצם הגיוון ונקודות המבט החדשות מאפשרים תוצאות פרודוקטיביות ויעילות יותר. ואם כך הבחירה באישה היא לא רק בשביל מטרות פמיניסטיות אלא גם כי היא מביאה משהו חדש לתפקיד. 

מכל מקום, כמובן שאם יש פערים גדולים בתפקודם של המועמדים, הרי שהדברים הללו נעשים חשובים פחות, ובסופו של דבר אנשים בוחרים במי שהם חושבים שיעשה את התפקיד הכי טוב שאפשר. אבל אי אפשר לפטור את הדיון בשילובן של נשים בפוליטיקה הגבוהה כ״פמיניזם רדיקלי ולא קונסטרוקטיבי״. כאשר הדברים הללו כל כך משמעותיים עבור העולם בו אנו חיים ויחסי הכוחות באופן הרחב ביותר.