קרני שלום ,
בבחירות הקודמות לראשות התנועה בדצמ. 2017 נתתי את קולי לליאור שמחה, ואני שוקל לחזור
ולתת לו את קולי גם בבחירות הקרובות. אבל מרחף מעל זה סימן שאלה גדול, ואומר מיד מדוע:
מצד אחד אני אוהד את הקיבוץ הערכי-אידאולגי , ומשהכריז ליאור לפני ארבע שנים שהוא חותר
לחידוש מגדלוריותה של התנ' הקיבוצית שלנו התלהבתי מזה מאד . ומשחזר ליאור על כוונתו זו גם
לפני חודשים אחדים שקלתי, כנ"ל , לחזור ולתת לו את קולי גם בבחירות הקרבות , אבל יש לי כיום
הרגשה שליאור משול לאותו מפקד איטלקי שקרא לחייליו להסתער , אך כעבור עשרים מטרים
נתברר לא שהוא מסתער לבדו ורואה ושומע את חייליו כשהם מוחאים לו כפיים : 'בראבו קפיטאנו'.
ובהיותי מציאותי(!) אני מודע לכך שליאור ימשיך להיות 'דו-קישוט' כי אין דבר כזה 'מגדלוריות' של
תנועה כלשהי ללא ייחוד(!) , וכבר ואין לה לתנ' הקיבוצית שלנו ייחוד ערכי-אידאולוגי מן הסוג
השיתופי-שיוויוני שיקנה לה את הייחוד ה'מגדלורי' הזה.
אבנר(קיפי) כרמל / מעגן-מיכאל