הכתבה של יזהר נגעה בי חזק.

אני מאלה שיוצאים להפגנה באופן קבוע. יחד עם זאת אני מרגיש חובה לעצמי לשאול שאלות, להטיל ספק. אני בהחלט מסכים שאין להפגין מול בית פרטי של אדם כלשהו אלה במקום פעילותו.

מבחינתי אחד הקריטריונים לדמוקרטיה היא החובה לשאול שאלות, גם אם לאחר בחינה, אסכים לנושא עליו שאלתי.

קצת מוזר אולי לומר זאת אבל יש לי שאלה לגבי ההמנון שלנו, של מדינת ישראל:

במה הדבר אמור?  ההמנון מדבר על "להיות עם חופשי בארצנו". אני בהחלט מסכים אלא שחסר לי כאן משהו. להיות עם חופשי - בהחלט!  אבל מה עם להיות אדם חופשי?  העם אינו עדר כבשים אלא אוסף של בני אדם השונים זה מזה במקרים רבים. הפרט חייב להיות חופשי, ולהיות חופשי מבחינתי הוא בראש ובראשונה להיות מוכן לשאול שאלות... להטיל ספק במקום שיש בכך צורך.

אותי, הדבר המפחיד ביותר הוא החיים בין בני אדם שאינם שואלים שאלות! כבשים בעדר.