כל הקבוצות אותן ציינת, מוגדרות על ידי קבוצות פנימיות. נראה לפעמים כי אנו נהנים מניסוחים יפים וחכמים, מלוטשים ומשכנעים ומסתפקים בכך. לא פגשתי ניסוחים כאלה בדיוני קבוצות ההסכמה הרבות להפתיע. אין להסתפק בדיון אקדמי, תהיה רמתו אשר תהיה. עבורי החוצה משמעותו מעבר לבועה הקיבוצית. לדוגמה:

לא פגשתי אף קבוצה ובה פירוט המקצועות בהן עסקו חכמינו המלומדים במקביל לימודי הקודש, לפני מאות שנים. חלק מהם דומים לענפי המשקים כיום. לא ראיתי אותם במבצע "אימהות בחזית", אשר השבוע פיזרו פליירים ופשקווילים בכל הישיבות הנחשבות בבני ברק ובחלק גדול מלוחות המודעות. הן תובעות מהרחוב החרדי לקחת חלק בחברה הישראלית כדי למוסס את חומת הבורות ולגרום להזדהות בין אישית בין אמא חרדית לאמא חרדה כצעד ראשון בגילוי ובהבנת האחר.

כמשתתף חדש יחסית בקבוצה זו, אני חווה תסכול עמוק, פעם אחרי פעם, בגין העובדה שתכני המשתתפים נשארים בין קוראי הקבוצה בלבד ומוסיפים שכנוע עצמי ואולי אף סיפוק מעצם הצגת הטיעונים המחודדים. כך המצב לגבי הרשימות בשבועון התנועתי. במילים אחרות - משכנעים את המשוכנעים. עיקר האנרגיה נבלמת בחוגים פנימיים ולכן גם לא משפיעה על ציבורים חיצוניים.

למיטב הערכתי וניסיוני, אין משקל והשפעה למילים "ניאבק" פה ושם. תכנים אלה חייבים לצאת החוצה !

איני מתכוון לקטטות ברשתות החברתיות. רמת הדיונים והגידופים שם אינה ראויה להשתתפות בהן.

לפיכך, מציע לדוגמה פעילויות  מול ואם יתאפשר עם הציבור החרדי. פעילויות אלה מנסות לדלג על חסמים חינוכיים וארגוניים של הרבנים המשפיעים ושל המנהיגים הפוליטיים בקרב החרדים. עיקרה - הפצת רשימות הכוללות את התכנים שלך ושל אחרים ברחובות הישובים והשכונות בהם מתרכזים חרדים. רשימות אלו יעברו "תרגום" לשפה ולמונחים השגורים באוכלוסייה זו.