הליכת בוקר / דודו פלמה
הַבֹּקֶר
בְּשָׁעָה 6:15 כַּאֲשֶׁר יָצָאתִי לַהֲלִיכַת הַבֹּקֶר הָיָה חָשׁוּךְ וְקַר.
וְנִדְמֶה הָיָה שֶׁהָעֲלָטָה
הַכְּבֵדָה וְהַצּוֹנֶנֶת נִמְצֵאת כָּאן כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר לְתָמִיד.
הָלַכְתִּי בְּשֶׁקֶט וְחָלַקְתִּי אֶת
חֶרְדַּת הַקִּיּוּם יַחַד עִם הַחַיּוֹת הַקְּטַנּוֹת
שֶׁהִתְכַּוְּצוּ בַּחֹשֶׁךְ מֵאֵימַת
הַדּוֹרְסִים הַגְּדוֹלִים שֶׁאוֹרְבִים שָׁם תָּמִיד לְכֻלָּנוּ.
וְעַל אַף כָּל מַאֲמַצַּי שֶׁלֹּא לֹא
יָכֹלְתִּי
שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב עַל קִבּוּץ בְּאֵרִי
וְעַל הַבָּתִּים
הַשְּׂרוּפִים שֶׁנּוֹתְרוּ לַעֲמֹד
שׁוֹתְקִים וַחֲבוּלִים.
וְנַעֲשָׂה לִי רַע מְאוֹד עַד שֶׁאִי
אֶפְשָׁר הָיָה
לִי שֶׁלֹּא לְהִזָּכֵר בְּגוֹרָלוֹ
שֶׁל אִיּוֹב.
וְאָז בִּסְבִיבוֹת הַשָּׁעָה 6:30
בָּקַע מִן הַחֲשֵׁכָה קוֹלוֹ הַנָּחוּשׁ שֶׁל הַתַּרְנְגוֹל הָעַרְבִי מִמֶּשֶׁק
הַיְּלָדִים. וְהַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה יָפָה וּכְתֻמָּה מֵעַל לְקַצְרִין
שֶׁנִּמְצֵאת בְּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיַּרְדֵּן. וַאֲנִי הָיִיתִי אֲסִיר
תּוֹדָה כָּל כָּךְ עַל שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ עַד שֶׁאָמַרְתִּי
בָּרוּךְ אַתָּה, תִּהְיֶה אֲשֶׁר
תִּהְיֶה, אֲשֶׁר נָתַתָּ לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין
לָיְלָה וְהִמְשַׁכְתִּי לָלֶכֶת בִּכְבִישׁ הַמַּעֲרֶכֶת שֶׁסָּבַב אֶת בָּתֵּי
הַקִּבּוּץ הַמִּתְעוֹרְרִים וְהָפַךְ לִהְיוֹת עַכְשָׁו טַבַּעַת נְחוּשָׁה שֶׁל
אוֹר.

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!