היזם יואב איגרא תובע 34 מיליונים שקלים ממשרד התיירות ומהמועצה האזורית חבל אילות - בשל ביטולה של תוכנית המלונות שקידם בבקעת תמנע. נסיבות הפרשה הוותיקה, שיש לה היבט קיבוצי מובהק, טרם נחקרו עד היום. אין להשלים עם הסדר שיעביר ליזם מיליונים מכספי הציבור, בלי שיפורסם דין וחשבון מפורט בעניין

קיבוצי הערבה הדרומית עלולים להינזק במיליוני שקלים בגלל פרשה שמסרבת להסתיים: קרית המלונות שהיתה אמורה לקום בלב האזור הצפוני של בקעת תמנע ("עמק ססגון"). המאבק הציבורי החל ב-2007 והוכתר בהצלחה לאחר תריסר שנים, כאשר אושרה תוכנית חלופית; במסגרתה הועתק המיזם למיקום סמוך, בעוד שהעמק הוכרז כשמורת טבע. היזם, יואב איגרא, תובע כעת 34 מיליונים שקלים ממשרד התיירות ומהמועצה האזורית חבל אילות, בשל ביטול תוכניתו.

מבחינתו של איגרא, מקים "ארמונות הרודס" באילת, יש הצדקה לדרוש פיצויים על נזקיו ועל כבודו שנפגע. אני אטען כאן נגד העִסקה שבמסגרתה הציבור ישלם לו מיליונים בגלל מחדלי הממסד – משהו שבין קומבינה לדמי שתיקה - וזאת מבלי שהאמת תיחשף.

גילוי נאות: הח"מ פרסם את הכתבה הראשונה על המיזם הענקי. זמן קצר לאחר מכן קם "ועד התושבים" שניהל בצוותא עם התנועה הסביבתית את המאבק הקשה והארוך הזה עד סופו המוצלח ב-2019. אפשר לתמצת את הסיפור בשלושה משפטים: קיבוצי חבל אילות רצו לפתח אזור נדיר ביופיו, והצליחו לייעד שטח נרחב למעין "דיסנילנד" עצום, שכלל על פי התוכנית לא רק ארבע מלונות אלא גם רחוב מסחרי, לונה-גל, מרכז כנסים ענקי, פארק אתגרים ועוד. אלא שאז התברר שהתוכנית שהגיש היזם אושרה "תוך פגיעה חמורה בשלטון החוק", כפי שקבע בית המשפט המחוזי בב"ש. המיזם צלל לתוך עשור של דיונים ועימותים בכל תווך אפשרי.

וזו, אם כן, הסיבה שבגללה נדרשת חקירה בלתי תלויה: יש למשרד התיירות ולמועצה האזורית אינטרס מובהק לפצות את היזם בכמה מיליונים, ולסגור את הפינה. מדוע? מפני שאת הכסף הזה ישלם "הציבור", כלומר אף אחד, ובעיקר - ייחסך הצורך לברר את האמת לגבי הנסיבות שיצרו את התסבוכת. פתרון שכזה יהיה פרק הסיום האפלולי בפרשה אשר רב בה הנסתר על הגלוי. ומה שנדרש באמת הוא להוציאה אל אור השמש המחטא.

המהלך האחרון של יואב איגרא יצר מצב מוזר ביותר: הוא תובע פיצויים מהקיבוצים וממשרד התיירות על תוכנית שירדה לטמיון, בשל היותה בלתי חוקית. אבל על מי חלה האחריות לתסבוכת - על ועדות התכנון שכשלו ואישרו את המיזם שלו, או דווקא עליו, מי שהגיש את התוכנית הפסולה מלכתחילה?

פיתול בעלילה: על פי עדות בכתב, התברר שלפחות חלק מחברי הוועדה המקומית חבל אילות היו מודעים לכך שהתוכנית שהם מאשרים מבוססת על הכפלה של שטחי הבינוי בפרויקט - הרבה מעבר למותר על פי חוק. לכאורה מדובר בעבירה חמורה. הסיבות למהלך בעייתי שכזה יכולות להיות רבות; למשל, הרצון להיטיב עם היזם ולאפשר פיתוח נרחב יותר מזה שנכלל בתוכנית המקורית. מכאן שאיגרא יכול בהחלט לטעון שיש לקיבוצים בחבל אילות אחריות. "היה צריך שבעה סוסים כדי לגרור אותי לתוך זה", אמר לי במהלך פגישה שקיימנו ב-2016.

תלמידי "תיכון המושבה" (זכרון יעקב) בעמק ססגון. צילום: יניב גולן

***

גם מן העבר השני ישנן התבטאויות שמדגישות את שיתוף הפעולה ההדוק. "העבודה עם יואב איגרא היתה מתחילתה בצמוד ובמקביל", אמר ראש המועצה, אודי גת בראיון לעלון המועצה. "הצורה של המלון היא פרי יוזמה שלו, אבל נבנתה במשותף איתנו". הערבוב הזה של הון ושלטון, בצוותא עם עדויות נוספות, הביא אותנו להגיש למבקר המדינה תלונה מפורטת, שככל הנראה לא טופלה.

ועכשיו מה? ראשי המועצה בחבל אילות, אודי גת ומחליפו, ד"ר חנן גינת, בהחלט יוכלו להראות שהם עשו מאמצים גדולים לאורך שנים כדי לממש את הפרויקט – על אף הכשלים החמורים שנתגלו בו (וחרף ההתנגדות העזה בקרב תושבי האזור). גם בכירי משרד התיירות יוכלו לטעון שעשו כל שביכולתם. למשל: הם דחפו את הפרויקט בניגוד לסקר בלתי תלוי, שנערך בהוראת בית המשפט, ואשר קבע מפורשות כי "תהיה זו טעות חמורה להמשיך בהליך האישור של התוכנית באתר המקורי", וזאת בשל "פגיעה בנוף נדיר ברמה הלאומית, באזור שטרם הופר בפעילות אנושית".

אם אכן תגיע התביעה לבית הדין, יהיה מעניין לעקוב אחרי טיעוני הצדדים - שותפים למהלך מפוקפק שניצבים כעת משני צדי המתרס. בירור שכזה יאפשר חשיפה של פרטים מהותיים, שעד כה נותרו מאחורי הפרגוד. מאידך גיסא, בנסיבות שתוארו פה, יש מקום לחשש שהסאגה הזו תיסגר בדיל, כזה שיאפשר לכל המעורבים להגיש את החשבון לציבור - מבלי לתת הסברים לגבי השאלות המטרידות, שחלקן מופיע כאן.

כדי למנוע זאת נדרשת בחינה בלתי תלויה של הפרשה, ופרסום דו"ח פומבי. כמו כן, ראוי שצוות בדיקה שכזה יצביע על הדרך שבה ראוי לצאת מן התסבוכת.

***

 מערכת "בין חברים" פנתה למועצה האזורית חבל אילות בבקשת תגובה. בשלב זה המועצה אינה מעוניינת להתייחס לתביעה ולמאמר.

 ***

*(הכותב פרסם שני ספרים על הפרשה - "קריאה אחרונה לעמק ססגון" [2010]; "ניצחון קטן במאבק גדול [2020]. פרטים נוספים אפשר למצוא בערך "עמק ססגון" בוויקיפדיה)