האחריות איננה אפוא נתון טבעי, אלא היא הכרעתו של אדם, היא נובעת מנכונותו לשאת באחריות

1. ועדת החקירה לאסון הר מירון מצטטת את דברי ס. יזהר על לקיחת אחריות שנכתבו לאחר מלחמת יום כיפורים. והשאלה הגדולה שנותרה ללא מענה. מי אחראי. ומה הופך אותו לכזה.

2. ס. יזהר על האחריות:

"מושג זה הוא אחד מאותם מושגים שבלעדיהם החיים ריקים ושאיתם החיים קשים. ואדם נקרא לבחור לו בין השניים אם בריק, או בכאב. ליטול אחריות זה ליטול כאב ואילו לוותר ולחיות ללא אחריות, זה לחיות בריק.

...אבל במקום אחד בתנ"ך, בספר בראשית, מוגדרת בו האחריות היטב ולכל דקדוקיה: בסיפור יוסף. לאחר שהתגלגל יוסף למצרים ועלה לגדולה, שולח יעקב את בניו למצרים לשבור שבר, אבל יוסף תובע מהם להביא בפעם הבאה את האח הצעיר, את בנימין. דבר שיעקב לא יסכים לו לעולם. שני בנים היו לו מאשתו האהובה מרחל. יוסף, ש"טרוף טורף", ובנימין, בן הזקונים שאותו לא ייתן. אבל האיש המצרי אמר שבלי בנימין לא יקבלו כלום ועליהם לבחור בין בנימין ובין רעב. לבסוף קם יהודה ואומר לו כך: "אנוכי אערבנו, מידי תבקשנו, אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך, וחטאתי לפניך כל הימים".

ביטוי זה, "אנוכי אערבנו" עומד על השאלה מי האחראי ומה עושה אדם כדי שיהיה לאחראי: ובכן, האחראי הוא הערב לדבר; לא בעקיפין ולא באיזה אופן משני, אלא ממש "אנוכי אערבנו ".למושג "אחריות" אין שום מובן אם אינו מהודק היטב למילה "אני". אין אחריות בלי "אני". אחריות מתחילה ב"אני". וכשהיא מתחילה כך, שוב איננה סתמית. מרגע שאמרת אחריות, גם העולם איננו אדיש עוד.

האחריות איננה אפוא נתון טבעי, אלא היא הכרעתו של אדם, היא נובעת מנכונותו לשאת באחריות. כשנמצא אדם לשאת באחריות, יש אחריות...

(על האחריות/ ס.יזהר מתוך "קריאה לחינוך" 1984)

3. ס. יזהר מוסיף שלאחר מכן בא "מידי תבקשנו". שפירושו שאני אחראי לא רק עד ההצלחה אלא גם עד לכישלון. אם לקחתי אחריות ונכשלתי מידי תבקשנו ולא מידו של אף אחד אחר.

ושלישית בא "וחטאתי לפניך כל הימים". כלומר לקחתי אחריות, אני מוכן לשאת בהשלכות שתהיינה לתקלה ולכישלון שאירעו בתחום אחריותי.

זוהי הכרה בעובדה שאם חטאתי אהיה מוכן לשאת בכל סנקציה אפשרית שתבוא. כי מי שלוקח אחריות כמו יהודה לקח אחריות. ומי שלא לא.