תרומה צנועה לעימות המתפתח...בניגוד למה שכתב ארנון מדובר אכן באתר קיבוצי עצמאי שפתוח לשלל דעות ובניגוד לעיתון האם לא פוסל או מצנזר מכתבים למערכת. ההוכחה לכך: מיוזמתי פניתי לרקפת שנחשבה לתומכת מובהקת של הדס והצעתי לה לכתוב על המועמדת שלה אצלנו. כך אכן קרה. אין כאן ישיבות חיסול ולא קו מערכתי לעומתי. רק פרטים שמהגגים את דעתם ועמדתם האישית.

היי ארנון   ↡

אני כותב כאן בשמי, כדי להפריך כמה טענות מומצאות, שנכללות בתגובתך.

1. לא עבדתי ב"זמן קיבוץ" או איך שלא קוראים לעיתון של התק"צ בשלושים השנים האחרונות. כפי שציינתי כאן כמה פעמים, מעולם לא פגשתי את הדס או את ליאור, ולא החלפנו מילה. האם זה מספיק חד משמעי? אם בכ"ז תשתוקק לדעת איפה הייתי ומה עשיתי, אוכל לפרט לך בפרטי golanyaniv@gmail.com. אפילו גוגל יכול לעזור.

2. בדקתי בשבילך: הפעם הראשונה שכתבתי כאן על הדס היתה חמישה ימים בלבד לפני יום הבחירות. גם זאת, רק בעקבות קמפיין מודעות ברוטלי וחמור שיצא מסביבתה הקרובה. אם תחפש את האייטם ("ככה לא מתנהג.ת מנהיג.ה") תראה שחמישה ימים לפני יום הבוחר אפילו לא היה לי ברור לגמרי אופי הקשר עם ראשי המחאה. כך נכתב שם: "ברקע מסתמנת התגייסות רחבה של אנשי מחאת קפלן לטובת הקמפיין של הדס".

בכל הצניעות, בקמפיינים שיזמתי (עמק ססגון, חולות סמר, ועוד), זה נראה אחרת לגמרי: לא מחכים לרגע האחרון, ולא משתמשים במילים עמומות כמו "מסתמנת"... שים נא לב - רק בערב שלפני יום הבחירות, בעקבות האזנה להקלטה של רדמן, יכולנו לקבוע שיש חשד סביר להתערבות פסולה בהליך התנועתי.
3. אשר לחוסר האיזון בין מאמרים תומכי-ליאור (היו כמה) לבין תומכי-הדס (למשל מאמרה של רקפת זהר-סל שפורסם כאן), ובכן: לא מדובר בכלי תקשורת תנועתי, אלא בבמה עצמאית. זכותם של מקימי "בין חברים" לכתוב כאן מה שהם רוצים - ואפילו להודיע באיזה מועמד הם תומכים. כך, כפי ש"הארץ" ממליץ מדי מערכת בחירות לתת את הקול למפלגות שמאל-ציוני.

4. אתה רשאי להמעיט בחשש שלי מפני תביעת דיבה. אולי לא עמדת מול איום כזה. מניסיון: גם אם מדובר בתביעת השתקה ברורה, זה עדיין מאוד לא פשוט, והנזקים עלולים להיות מוחשיים לגמרי.

5. אתה צודק שהפרש של ארבעה אחוזים הוא קטן. אבל הוא לא "עלוב": כך היה גם במאבק בין ניר מאיר לליאור, בפעם שעברה. זה מדגיש שכל צעד של מי מהצדדים היה יכול להכריע לכאן ולכאן. מה בדיוק הכריע את הכף, לעולם לא נדע. נקווה שליאור הוא בחירה טובה. כל מנהיג צריך להיות חשוף לביקורת ציבורית, ואני מקווה שהאתר הזה לא יאתרג אותו.  

6. כמו שנכתב כאן כבר קודם: הבעיה בקשר בין הדס לבין המחאה אינה טמונה רק בכך שמזכ"ל עשוי להיות חייב את בחירתו למישהו שמחוץ לתנועה; אלא גם בכך שמצופה מברסלר, רדמן-אבוטבול, בר-לב ושותפיהם לנהוג בהגינות, בשקיפות ובשכל טוב. כל אלה חסרו במהלך המשותף שלהם עם הדס. בהתחשב בכך שהם אמורים להוביל את הציבור הישראלי בכללו, זו כבר סוגיה קשה בהרבה.
אשתדל להשיב כאן על כל תהייה נוספת שלך. רק בבקשה, אם אפשר, לשמור על סגנון מכבד.

יניב גולן היקר אתה וחבר מרעיך, עיתונאי וכתבי עיתון קיבוץ לשעבר, אשר "במקרה" יצא שהדס דניאלי ילין הייתה השליחה של המערכת שהחליטה לסגור אותו... ואשר התגייסתם כאיש אחד, מתחילת מערכת הבחירות ועד סופה לעשות את הכל בכדי שהדס לא תיבחר... ב"לעשות הכל", זה כולל הכל!!! במקום לכתוב בשבחי המועמד שלכם, התרכזתם אך ורק ברק"ה (רק לא הדס)... הקדשתם את רוב המגזינים רק לממליצי ליאור... לעיתים נדמה היה שגם לו הייתה מתמודדת מול יחיא סינוואר לא הייתם שמים לכך לב והייתם ממשיכים להשמיץ את הדס... והכי גרוע: אפילו לא הייתה בכם טיפה "דיגניטי", בכדי לציין כגילוי נאות את העובדה שאתם הייתם "קורבן" על מזבח סגירת השבועון, שהדבר היחיד שלא היה בו משעמם היה "תשבץ ההגיון"... אין תימה לכך ש"תתלבטו" ותחליטו בסוף לפרסם מידע לא מהימן המשרת את מטרתכם... ממילא למי יהיה זמן וחשק אחרי הבחירות ובזמן מלחמה לתבוע אתכם על הוצאת דיבה... לסיכום: חברים יקרים, תפסיקו ל"חרטט" אותנו... לכו לחגוג ולהתבשם בנצחון הכי עלוב בהיסטוריה של מתמודד שנתמך על ידי כל מפורסמי התנועה הקיבוצית, ממוקי צור ודרומה... כל "כיתת היו"רים" של התעשייה הקיבוצית... כל ראשי התנועה וחברי הכנסת לשעבר לדורותיהם... ובסוף הפרש של 8%??? במקום הייטנר המפלג והמסית הייתי קצת יותר מצטנע... ובכלל, הייתי מציע לכם, לכל ה"עיתונאים" בעבר ובהווה: "טלו קורה מבין עיניכם" ו"הפוסל במומו פוסל"... תודה.

אם יתגלה מקרה של מעילה או שחיתות אחרת בתנועה הקיבוצית, וכלי תקשורת עויין קיבוצים, כמו ערוץ 14 או "הארץ" יקפוץ עליה כמוצא שלל רב - האם הבעיה היא בשחיתות או בסיקור?

היי יזהר, יפה כתבת ואני מודה לך על התוספות החשובות לדיון.

בשיתוף עם עזרא וקרני, אני זה שניסח את הידיעה שציטטת.

ובכן, היו לנו לבטים רבים לגבי השאלה - כיצד אפשר להגדיר שיתוף פעולה כפסול מעיקרו, כאשר אין בידינו מסמך כתוב, או עדות מהיימנה שמציירת תמונה שלמה. דילמה אמיתית. אבל היו המודעות הקשות, והיו הסרטונים, והיתה בעיקר שיחה מוקלטת שקיימנו עם רדמן-אבוטבול. במהלכה הוא ציין את המקור הכספי שעליו חבריו למחאה דיברו עם הדס: "קרן חבצלת החדשה". כך שמעתי במו אוזניי, וזה היטה את הכף. יש אקדח מעשן.

(בתור אחד שהגיש בקשה או שתיים לתמיכה מקרן חבצלת - לא ידעתי שנוספה לה המילה "חדשה". את זה למדתי מדבריו של רדמן. פייר? די התפלאתי שהוא לא טרק לקרני את הטלפון, כמו שפוליטיקאי צפוי לעשות כאשר שואלים אותו שאלה לא נוחה. זה לגמרי לגמרי לזכותו, למרות שבכך הוא בעצם חשף מעין "פרט מוכמן". מי יודע, אולי הוא פוליטיקאי מהסוג הנדיר, שיש לו מחויבות לשקיפות)

העובדה שקרן חבצלת היא גוף עצמאי, אינה סותרת את היכולת של מישהו להבטיח משהו בשמה, האין זאת? הרי זה מה שעושים בזמן בחירות: מבטיחים הבטחות. לגבי המימוש - נראה.
מי שהשתמש בביטוי "השתלטות עוינת" הוא אורי הייטנר, שכתב זאת מסיבותיו. דעתו של אורי, שמפרסם בבמה הזאת, איננה מייצגת אותה.

אני מתעסק בעיתונות כבר 40 שנה. עשר שנים עבדתי כעורך. לשמחתי טרם נתבעתי על לשון הרע, למרות שהכנסתי את היד לאש מדי פעם. אי אפשר לומר שלא לקחנו סיכון בסיפור הנוכחי. אני חושב שמילאנו את תפקידנו כהלכה, ללא מורא וללא משוא פנים. הפרסום היה סביר והועיל למי שהתלבט.

ולבסוף: העברנו את המידע לרוב גופי התקשורת המרכזיים. הם לא התעניינו, מסיבותיהם. לא שלחתי את ההודעה לערוץ 14 מפני שזה גוף נתעב מבחינתי. איני מתגאה וגם איני מתפלא שהם קפצו על הסיפור - כדי להשחיר במכה אחת גם את הקיבוצים וגם את המחאה. אבל את זה הם עושים ממילא, כל הזמן. האם עלינו לשתוק, מפני שמישהו עשוי לעשות שימוש מעוות בדברינו? המממ... האחריות במקרה שלפנינו היא על אלה שרקחו את הקומבינה; לא על אלה שביקשו לחשוף אותה. מי שרוצה להיות אלטרנטיבה לשחיתות, שלא יתנהג כמו נתניהו ושופריו.

יזהר שלום ,