אני מתגעגע לעיתונים התנועתיים של פעם שפרסמו אייטמים ללא מורא וללא משוא פנים

במהלך מערכת הבחירות לראשות התנועה פניתי לאחד מחברי רשות עיתון “זמן קיבוץ”, ושאלתיו האם חברי הגוף הממונה על התנהלות השבועון הקיבוצי וכותביו אכן סבורים שהעורכת וסגניתה  עושות עבודתן נאמנה ומשקפות באמצעות הידיעות והכתבות את שקרה וקורה במערכת הבחירות התנועתית.

החבר הודה שהרשות אכן מרוצה מהעורכת שנוהגת להשתתף בישיבות הרשות. הצעתי לו לקדם סקר קוראים שאולי יאשש או יחשוב אחרת מהרשות, ולהפתעתי השיב הנ"ל שאין טעם דבר כי לעיתון אין קוראים.

הדיסוננס המובלע בדברים (סיפוק מעבודת העורכת עדי סלמור ואופי העיתון בצד העדר קוראים) הפתיע אותי לא מעט אבל הנחתי לזה.

לא הייתי ממשיך לעסוק בסוגיית "זמן קיבוץ" אלמלא התעלמותו המופגנת מהרוחות הרעות שאפיינו את הקמפיין של הדס ילין דניאלי, ואשר עלולות היו להביא לניצחונה שהושג באמצעים כמותם לא ידענו עד כה: התערבות גורמים חוץ תנועתיים (ראשי המחאה) להם הובטחו תקציבים, השחרת פני ליאור שמחה והארגונים הכלכליים שכונו "ביביסטים", תיאור המתנגדים לילין דניאלי כ"מיזוגנים" ו"שוביניסטים". את כל הבוקה והמבולקה הזו בחר לפרסם אתר "בין חברים" הנמסיס של "זמן", בעוד העיתון התעלם במפגיע.

 למעט כמה מכתבי קוראים בעניין, שלמרבה המזל לא צונזרו או נפסלו כעבר, לא עסקו עורכותיו וכתביו של "זמן קיבוץ" בחומר הנפץ הזה  שגם גופי תקשורת חיצוניים הזכירו אותו.. כאילו מה שלא נכתב או תועד לא קרה כלל.

בגיליונות שקדמו ליום הבוחר/ת יצא העיתון ידי חובתו בראיון  עם שני המועמדים, בעיתון הראשון לאחר היוודע התוצאות באזכור כללי של מספרים ודוגמיות מכמה קיבוצים, ותו לא. כמי שסיקר כמה וכמה מערכות בחירות כאלו בעיתוני "הקיבוץ" ו"ידיעות הקיבוץ", זכור לי סיקור רחב בהרבה, לעיתים עם תוצאות האמת בכלל הקיבוצים, ותגובות רבות שליוו את המערכת הבחירות גם כעבור שבועיים שלושה. לדעתי הבלתי משוחדת מדובר בהחמצה משוועת של העורכת אבל אולי לא כזו קשה כי ממילא (כפי שטען חבר הרשות) אין לעיתון קוראים.

אני מתגעגע לעיתונים של פעם שפרסמו אייטמים ללא מורא וללא משוא פנים. אני חושב שצריך לבצע חילופי גברי או נשי בראשות "זמן קיבוץ" ( במיוחד נוכח העובדה שארבע שנים של ההרכב הנוכחי כבר עברו חלפו להן.)

יותר מאשר אשמח להיווכח שיש קולגה ראויה ל"בין חברים" בכל הקשור לחשיפה ותיעוד של דברים הנעשים במחשכים. זה מגיע לתנועה שהחליפה מזכ"ל ולחברי הקיבוצים שנטשו את העיתון וקוראים על המתרחש בגופי תקשורת ומידע אחרים.

הקמפיין של הדס. ליאור שמחה והארגונים הוצגו כביביסטים