ערכים אינם מתיישנים, ולכן השנים שעברו מאז יסוד הקיבוץ, לא הקהו את הרלוונטיות של שוויון ערך האדם והעבודה

שוויון ערך האדם ועבודה, הוא אחד הערכים המרכזים בחיינו הקיבוציים. השאלה היא מה מהותו של ערך זה והאם - נוכח ההסתייגות של רבים מחברי וחברות הקיבוצים ממנו – הוא עודו רלבנטי לחיינו הקיבוציים.

אנסה להשיב על כך:

שוויון ערך האדם והעבודה הוא אחד מערכי הליבה של הקיבוץ השיתופי, יחד עם דמוקרטיה ישירה, ערבות הדדית מקיפה, ובעלות משותפת על הנכסים. ערך זה הוא העיקרון החשוב ביותר המבחין בין קיבוץ שיתופי לקיבוץ דיפרנציאלי (בהגדרתו המשפטית - "מתחדש").

זאת כיוון שבקיבוץ השיתופי, קנה המידה הקובע לתגמול חומרי של חברים על עבודתם, הוא עצם מילוי חובתם בעבודה. זאת בעוד בקיבוץ הדיפרנציאלי, קנה המידה הקובע לתגמול חומרי של החברים על עבודתם, הוא מחירה בשוק העבודה.

כדי לרדת לשורשי ערך זה, נפריד בין שני חלקיו:

שוויון ערך האדם: העת החדשה הולידה את התביעה לשוויון בין בני האדם, במטרה לבטל את זכויות היתר שניתנו בתקופה הפאודלית לשדרות האצולה והמלוכה, ולהעניק זכות שווה לכל האזרחים.

ההיגיון של "שוויון ערך האדם" התבסס על התפיסה כי קיימת שונות טבעית בין בני האדם, ולכן יש לאפשר לכל האנשים שוויון הזדמנויות, לאמור: כל אזרח הוא בעל ערך שווה ולכן, בעצבנו את ההסדרים המוסדיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים, עלינו להתייחס לאינטרסים של כל יחיד, כגון חירויות, משאבים כלכליים וחומריים, כשווים.

ערך זה התקבל, כערך אוניברסלי. כך, בסעיף הראשון של "הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", שהתקבלה לאחר מלחמת העולם השנייה, נכתב: "כל בני האדם נולדו חופשיים ושווים בערכם ובזכויותיהם".

ובמגילת העצמאות של מדינת ישראל נאמר: "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".

שוויון ערך האדם והעבודה  צמח מתוך הרעיון של "שוויון ערך האדם" והיווה את אחד  מערכי היסוד של התנועה הקיבוצית, שנועד לחולל צדק חברתי, בנוסף לערכי השוויון והיחסים המוסרים והמורכבים בחברה. ערך זה הוגשם ומוגשם בקבוץ השיתופי והוא גורס שהשוויון בין בני האדם צריך להישען על זכותם השווה של האנשים להיות שונים זה מזה, בלא ששונות זו תעניק זכויות יתר לאיש. יתרה מכך, יש לומר כי זה בלתי מוסרי, ובלתי צודק, שהשונות בין בני אדם תקנה לאנשים שליטה על זולתם, כוח ותגמול כספי, כפי שהדבר מתקיים ב"כללי השוק", ובקבוץ המתחדש.

שוויון ערך העבודה הוא הרכיב ברעיון המתייחס לתחום העבודה והפרנסה. משמעותו היא כי בקבוץ לכל עבודה ערך שווה ואין עבודה העולה בערכה על זולתה וכך גם התמורה לה.

להלן דוגמאות מוחשיות לשוויון ערך העבודה:

שוויון ערך העבודה: כל עבודה שהקיבוץ החליט כי היא נחוצה וכל חבר מבצעה כמיטב יכולתו.

שוויון ערך העבודה: לכל עבודה ניתנת חשיבות שווה, בלא קשר לתפקידו של מבצעה – מנהל, פועל, אחות במרפאה, או מטפלת בילדים.

שוויון ערך העבודה: מתן תמורה זהה עבור עבודות שונות, ללא קשר למהותן או לרמת המקצועיות הנדרשת לביצוען.

ערכים אינם מתיישנים, ולכן השנים שעברו מאז יסוד הקיבוץ, לא הקהו את הרלוונטיות של ערך זה. נהפוך הוא, דווקא בעת הזו, עם השתלטות הקפיטליזם הדורסני על כל חלקה טובה, כאשר חוסר השוויון בחברה הישראלית זועק לשמים; כאשר קרוב לשני מיליון אזרחים וילדים חיים מתחת קו העוני; וכאשר שגם בקיבוצים מתחדשים מתהווים פערים משמעותיים בין חבריהם וחברותיהם,  הרעיון והגשמתו הם מגדלור המאיר דרך אחרת, יותר צודקת והומנית לחברה. 

עצרת נוער הקיבוץ המאוחד 1951. השנים שחלפו מאז

 ייסוד הקיבוץ, לא הקהו את ערכיו (מקור: ויקיפדיה)