בארץ לֹאפּוֹהִי, בקצֶה העוֹלם,

גָּר מֶלֶךְ צב-צב שמָלַךְ וחָלַם

על שלטוֹן מוּחְלָט

של קֵיסר נִמְלַט

שרוֹמס אט-אט

אֶת עַמּוֹ הנִשְׁלַט,

שכשיהיה מְמוֹטָט,

מדוּכא ונִמְרַט –

הוּא יַרְדִּים בשִׁירַת

"תחקרוּ מי נָקַט

בתלִיית הפלקט!"

וּבלילה, בלאט,

בְּלִי דין ומשפט,

יצַווה בַּאחת:

"הביטחוֹן מוּפרט!

 

מעַתָּה כל צב וצב

ייקח אחריוּת על המַצָּב

(אפשר גם לָקַחַת אַשְׁמָה, אגב,

רק בְּלִי שתיפוֹל עליי על הגַּב),

כלוֹמר מִכָּאן, בני עַמִּי –

כמו שאני דואג לעצמי –

תדאגוּ כך – כל צב לעַצְמוֹ,

לביטחוֹן ילדיו, אביו ואימוֹ;

 

שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס ונֶשֶׁק,

ובִּמְקוֹם שתשביתוּ אֶת המֶשֶׁק

צאוּ למנהרוֹת הבִּיצה שממוּל,

ההיא שמשוּם-מה עָבְרָה אֶת הגבוּל,

הסתערוּ על אותה בִּיצה פרוּצה,

בכל שלוּלית הַטמינוּ פְּצָצָה,

ושַׁחררוּ אֶת האזוּקים

מכבליהם המעיקים.

 

כי אִם הם חשוּבים לכם –

תילחמוּ! זה עליכם!

זה שלכם – לא שלי, מצטער,

חַפְּשׂוּ לכם חמוֹר אחר,

לי יש מספיק מִשֶּׁלִּי על הגַּב!

כל רגע לשמוֹע 'אֶת כוּלם' ו'עכשיו'

ו'הוּפקרנוּ' ו'הוּפר החוֹזֶה' –

דַּי, דַּי כבר עִם זה!

 

זה קָשֶׁה אפילוּ לרוֹם-הוֹדי הקֵיסר

וחוֹרֵג מכל מה שאני קוֹרֵא לוֹ מוּסר. 

אלה אַתֶּם שנִפְגַּעְתֶּם, תפנימוּ, צַביי,

אז תפסיקוּ לזרוֹק ת'אשמה עליי.

תִּפסוּ אחריוּת, תפסיקוּ לבכוֹת –

תלמדוּ מצַבֵּי-הגבעוֹת ללכת מַכּוֹת,

קחוּ דוּגמה מהם – צַבים רַבִּים וטוֹבים

שנִרְמֵלוּ כבר אֶת כל עניין הרוֹבים

ומְגִנִּים על עצמם כמוֹ בבִּיצה מתוּקנת

שזנחה ערבוּת-הדדית מיוּשנת.

 

זִכרוּ שהִנְחֵיתִי תחת כל עץ רענן

והוֹריתי הכי ברוּר ומוּבן,

שבִּיצתנוּ מוּפרטת לכל דכפין

וכל צַב לנַפְשׁוֹ, אוֹ לשִׁרְיוֹנו לחלוּפין,

וכְּדֵי שלא תצעקוּ שזה שטיק אוֹ ספין

אוֹמֵר זאת במישרין ולא בעקיפין:

הבעיה היא שלכם ואתם הבעיה!

אני – בכלל לא יוֹדע מה כָּאן היה.

אז צאוּ להילחם אֶת הקְרָב שלכם –

אף אחד לא יעשה ת'עבוֹדה בשבילכם.

ואִם מִבְצָע השחרוּר חלילה יצליח –

רק רִשמוּ אוֹתוֹ על שְׁמִי – המֶלֶךְ צַב-צַב המשיח".

 

ואז התעוֹרר מחלוֹמוֹ מבוֹעָת

וטָס לוועידת בִּיצוֹת-המזה"ת.

 

#Bringthemhomenow